שאילת יעבץ, חלק א ס״זSheilat Yaavetz, Volume I 67
א׳שאלת אם צריך לטבול כלים הבאים ממדינת הים שנקראים פרצליין ודומין לכלי זכוכית:
1
ב׳תשובה
2
ג׳כלי פרצליין א"צ טבילה ואינן בולעין ולא פולטין
נ"ל שאינן צריכין טבילה כשניקחין מן הנכרי. לפי שידוע שעשייתן מן החול ומן האדמה. וכלי מתכות אמורין בפרשה. ואע"ג דשיעי טפי לית לן בה. דהא כלי זכוכית שיעי טפי מנייהו. ואי לאו משום דכי נשברו יש להן תקנה להתיכן. משו"ה ככלי מתכות שווינהו. ואי לאו הכי לא. והני לית להו הך תקנתא. על כן פשוט בעיני להתירן בלא טבילה. וכן לא שמענו ולא ראינו מעולם מי שהצריכן טבילה:
נ"ל שאינן צריכין טבילה כשניקחין מן הנכרי. לפי שידוע שעשייתן מן החול ומן האדמה. וכלי מתכות אמורין בפרשה. ואע"ג דשיעי טפי לית לן בה. דהא כלי זכוכית שיעי טפי מנייהו. ואי לאו משום דכי נשברו יש להן תקנה להתיכן. משו"ה ככלי מתכות שווינהו. ואי לאו הכי לא. והני לית להו הך תקנתא. על כן פשוט בעיני להתירן בלא טבילה. וכן לא שמענו ולא ראינו מעולם מי שהצריכן טבילה:
3
ד׳ואגב הואיל דאתו לידן אימא בהו מילתא אחריתא לקולא. כמדומני שמעתיה מאבא מארי הגאון ז"ל דאע"ג דברייתן מן החול לאו ככלי חרס דמו לאתסורי מבליעת איסור. דאיידי דשיעי לא בלעי דומיא דכלי זכוכית דלא בלעי מה"ט. כדאי' בא"ח הל' פסח. עמ"ש שם בחי' בס"ד. ומן הדין בשטיפה בעלמא סגי להו. אלא דנהוג עלמא להשתמש בחדשים משום חומרא דפסח. לפ"ז יש בכלים הללו דרך ששוין בה לכלי חרס. ודרך ששוין בה לכלי זכוכית. ושניהן להקל. טבילה לא בעו ככ"ח. ואינן נאסרין בדרך תשמישן ככלי זכוכית:
4
ה׳שוב זכיתי ומצאתי לבעל כנה"ג בי"ד סי' ק"ך וקכ"א שכתב בשני הדברים כדברינו בכלי פרפוריש שנראה שהם הנקראים פרצליין בלשוננו:
5
ו׳ריחים של קאוי בעו טבילה
וריחיים של יד שטוחנין בהן הפולין הקלויין שעושין מהן משקה הקאוי. נראה דחייבין בטבילה. דעדיף מרחיים של פלפלין. נ"ל יעב"ץ ס"ט:
וריחיים של יד שטוחנין בהן הפולין הקלויין שעושין מהן משקה הקאוי. נראה דחייבין בטבילה. דעדיף מרחיים של פלפלין. נ"ל יעב"ץ ס"ט:
6