שאילת יעבץ, חלק ב ק״אSheilat Yaavetz, Volume II 101
א׳ישוב הגון לקושיא בתו' פג"ש
שאל אותי רי"ק מפראג בהא דכתו' פג"ש (דלז"א) תיובתא דרו"ש באורז. אבל אדוחן לא אתותב ואפשר דהלכתא כוותייהו. דבריש פבכ"מ מקשי תלמודא אדרו"ש מהתם. וקאמר מי לא אותיבניה חדא זמנא. דהיינו הך תיובתא דהכא כפירש"י. ואי איתא לדתו'. הא אכתי אצטריך לאותובי נמי אדוחן. דמהתם מוכח דאיהו נמי הוי מזון. ומהכא לא משמע מידי. והראיתי לו שכבר כתבתי בחי"ג ישוב נכון. ע"פ מ"ש תו' שם. דאכ"ע לק"מ. אע"ג דלא פליגי אדרו"ש אלא באורז ודוחן. אבל כל מילי מודו כ"ע דלאו מזון נינהו. אפ"ה לא קשיא מהתם. דאיכא למימר כל מיני מזון הווי. אלא דלא קבעי אינשי סעודתא עלייהו. משו"ה לא מברכין עלייהו במ"מ. ולא פריך אלא ארו"ש. דסברי באורז ודוחן. אע"ג דקבעי עלייהו. לא מברך במ"מ. וכיון שכן. הך ברייתא דמפלגא בין אורז לדוחן וסברה אין מברכין במ"מ. אלא אאורז. על כרחנו צ"ל הטעם משום דאדוחן נמי לא קבעי סעודה. ודמי לכל שאר מילי דמקרו מזון. א"כ לא מותבינן מידי אדרו"ש מהתם. אלא לענין אורז. ודוק. יעב"ץ.
שאל אותי רי"ק מפראג בהא דכתו' פג"ש (דלז"א) תיובתא דרו"ש באורז. אבל אדוחן לא אתותב ואפשר דהלכתא כוותייהו. דבריש פבכ"מ מקשי תלמודא אדרו"ש מהתם. וקאמר מי לא אותיבניה חדא זמנא. דהיינו הך תיובתא דהכא כפירש"י. ואי איתא לדתו'. הא אכתי אצטריך לאותובי נמי אדוחן. דמהתם מוכח דאיהו נמי הוי מזון. ומהכא לא משמע מידי. והראיתי לו שכבר כתבתי בחי"ג ישוב נכון. ע"פ מ"ש תו' שם. דאכ"ע לק"מ. אע"ג דלא פליגי אדרו"ש אלא באורז ודוחן. אבל כל מילי מודו כ"ע דלאו מזון נינהו. אפ"ה לא קשיא מהתם. דאיכא למימר כל מיני מזון הווי. אלא דלא קבעי אינשי סעודתא עלייהו. משו"ה לא מברכין עלייהו במ"מ. ולא פריך אלא ארו"ש. דסברי באורז ודוחן. אע"ג דקבעי עלייהו. לא מברך במ"מ. וכיון שכן. הך ברייתא דמפלגא בין אורז לדוחן וסברה אין מברכין במ"מ. אלא אאורז. על כרחנו צ"ל הטעם משום דאדוחן נמי לא קבעי סעודה. ודמי לכל שאר מילי דמקרו מזון. א"כ לא מותבינן מידי אדרו"ש מהתם. אלא לענין אורז. ודוק. יעב"ץ.
1