שאילת יעבץ, חלק ב קי״אSheilat Yaavetz, Volume II 111
א׳שילת ליבן ט"ו סיון תקכה"ל.
1
ב׳מדתו של יעקב שלימה בטבעיות מדעיות מושכליות אלהיות ידו בכל רב לו. בחלוקא דרבנן ובכולא תלמודא סיני ועוקר הרים ומפרקן. צורתו חקוקה בכסא הכבוד רבא דעמיה מדברנא דאומתיה כ"ק נ"י פ"ה ע"י המה"ג המפורסם מורנו ורבנו יעקב נר"ו יאיר כאור הבהיר לנצחים לא יכבה שמו. ושיאו יעלה מעלה מעלה לשם ולתהלה. ובימיו יועמד הדת על תלה. ויכוננהו עליון סלה.
2
ג׳אחרי דרישות הודו וכבודו באפיסת התארים. והיא הרויה להתערב לפניו. אשאל קטנה ככף איש היא השאלה אשר אכין לפניו. מעשה היה כך היה. אשה שנכנסה לחופה ונבעלה בט"ו לחודש אב ונתעברה וילדה בך"ה לחודש שבט. ויראה בדעתו שלא ימלט אחד משני הפנים האלה. או שילדה לשבעה ובעל ושנה. או נתעברה מבעילה ראשונה. או שילדה לתשעה ונתעברה בעודה ארוסה. ולפן האחרון יש קצת רגלים לדבר. להיות כי פסקה וסתה זה חודש ימים קודם הנשואין. איברא בזה לא הורע חזקת הכשרות שלה. כי לא יצא עליה שם רע בילדותה מעולם. וגם בטח בה לב בעלה. ויהללוה שכשירה היא. לדעתו שלא הרתה לזנונים. ושמא בעל ושנה הוא אצלו ג"כ לא מחיק הבריא ולא מכת הנמנע. אך אפשריי לדעתו להיות נתיב לא ידעו עיט. ופעמים ושלש יבעל גבר בעלמה. טרם ידע מעגלי צדק. אם בעל בעילת מצוה כהוגן. וסוף ביאה קונה. והבעל כאשר שאל את פיה תת סבה ללידה. נתנה טעם לדבר להיות יורדת לטהרה בליל שלפני הלידה במים קרים. ונבהלה וחרדה מסלקת. אבל בזה לא נח דעתו. להיות כי יש רגלים לדבר שפסקה וסתה זה חודש ימים קודם הנשואין וגם הילד היולד הוא שמן ובריא בשר לדעתו. ולזה לא פייס דעתו במה שכתב באה"ע סימן ד' סעיף י"ד אשה שנבעלה סוף סיון וילדה תחלת כסליו וכו'. הולד כשר כי שפורא גרים בזה"ע אפשר לומר הואיל ויש רגלים לדבר וסימנא מילתא לא הותר. ולהיות הבעל רוצה לצאת ידי שמים שלא לגרש אשתו ראשונה. וגם להרחיק ממנו לזות שפתים. יבוקש תורה מפי מלאך ה' צבאות כדת מה לעשות. ובזה אצא באמ"ש אסקופה נדרסת. הק' מאיר איגר מפירדא.
3
ד׳תשובה
4
ה׳על השאלה הנ"ל השבתי לשואל בקצרה רק דרך חקירה. שיבאר תחלה ענין הפרטים שרשמתי לו בטרם יצא דינה ומשפטה של ריבה לאורה. ולא השארתי בידי העתק מ"ש לו בראשונה. אך אלה הם הפרטים הנוגעים בשאלה שכתבתי לו שרציתי לעמוד עליהם. כדי לברר על ידיהם כל הדינים המסתעפים ממנה. כי רבים המה כאשר אבאר בעזה"י. וזוהי הרשימה שמצאתי עתה שהזכרתי לשואל בכתב תשובתי הראשון. שיודיעני באר היטב.
5
ו׳לשון השאלה בא סתום וחתום. והמכוון מסופק הוא אצלי בכמה ענינים. ובלתי מדויק כלל. כי לא פורש בה 1) אם האשה הזאת נערה קטנה. או גדולה ובוגרת. 2) אם פנויה. או ארוסה קודם שנכנסה לחופה. 3) איך ידע הבעל שפסק וסתה חודש ימים קודם הנישואין. אם ע"פ עצמה. או קול בעלמא. 4) ואם הוכר עוברה לשליש ימיה. 5) גם היה צריך לבאר אם הרגיש בבעילת מצוה פתח פתוח. אם לא. 6) ואם מצא לה בתולים לנערה אם לא. 7) אם היה הבעל כבר נשוי או בחור היה כשנשאה. 8) ואם הוא כהן או ישראל. אך נראה שלא הגיעה לשאול נפשו. אלא כחס על כבודו בלבד. ובאמת יש בה עוד חששות אחרות. אי משום כמה איסורין להדיא. ואי משום תקלה דלעתיד. מלבד באור כמה הלכות בדיני ממונות הנמשכות אחר בירור פרטים הללו. לכן על השואל מוטל לברר אמתת הענין כהוגן. גם נפלאתי עליו שהניח ודלג על כל ההרים. המפסיקים ובין מקומו הרחוק ממני. ובא עד הנה אל האזוב הנמוך ותולעת יעקב לא איש. כך היה דבר תשובתי בראשונה. בלי שמירת הלשון והמלות.
6