שאילת יעבץ, חלק ב קכ״גSheilat Yaavetz, Volume II 123

א׳ב"ה הילדיסהיים יום ג' י"ד טבת תקכו"ל.
1
ב׳החיים והשלום והברכה מאת ה' לאהו' אדוני מחו' ידידי כלבבי וכמאודי ה"ה הרב הגאון הגדול החסיד. מעוז ומגדול. עטרת הדור ועומד בפרץ לגדרו. מופת הדור והדרו. המפורסם כאוצר בלום נרדו נתן ריחו. מושל ברוחו. נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מוהר"ר יעקב נר"ו כירח יכון לדור דורים נס"ו. יאר"ד:
2
ג׳האח האח אמרה נפשי שחותי ראיתי אור אנהירנא לעיינין כמו השחר עלה מן האר"ש. ותחי רוחי כי ראיתי שעדיין חביבותי גביה בל ישונה. אולם ידעתי גם ידעתי כי מורי מע"ק נר"ו אינם מן השמים והב כסלה ככסלא לאוגי' דבקה לעפרות זהב נפשם. כאשר ידעתי מאז ומקדם במופת חותך. מה גם לא הזכרתי מזה כלל בכתבי הקודם לחשוד הכשר בזה ח"ו. רק אמרתי אני עם לבי בשביל שלא הנחתי את חובתי הלא מוע"ר היה עם קטנה ככף איש תוך אגרותי: באותו הפעם חשבתי אולי קצת ביזוי מצוה הוא ע"י קינסא אסיגנ' ששלחתי לו. אף דמשום אכחושי מצוה ליכא. והן היום ראיתי מידותיו השלמות הלא לאמונה. ומשים א"ע כמי שאינו. בו התורה מתקיים עדות ה' נאמנה. יהא רעוא דיסגא בשלותא וחיי אריכתא עד עת לחננה. ויחד נאכל מפרי הארץ מדובשה ושמנה. בזמן שנהיה שרוין על אדמתינו קרית חנה ב"ב אוכי"ר:
3
ד׳זולת זה ימחול מורי מע"ק נר"ו. אם יש אתו בהגהות ספרי ש"ס שלו בתוס' מנחות דף ל"ז ע"ב ד"ה מה להלן במקום וכו' שהתוס' מקשי' בדרך וא"ת. והתירץ לא נמצא כאשר הרגיש גם הרב בה"ז שם. ואלו התוס' היה כותבי' בדרך תימה החרשתי. אבל התו' כותבי' לשון וא"ת. ובודאי היה להם תירץ. רק המדפיסים והמעתיקים שגו ברואה. ימחול ויודיעני מה שיופיע מהר פאר"ו והדרו לתרץ קושיא התוס' זו. ורוח מבינתו יחלוף לי. ויהיה לי קורת רוח. והנה דמי מקח הספרים ספר ברכת שמים. ומו"ק ח"א. אשר עדיין היו בהמ"ב אצל קרושפדענץ שלי ואקבלנו שבוע זו אי"ה. כבר נתתי הודעה לאא"מ הק' התו' שי' למינשער מאחר שגם הוא חייב לאדוני מורי מע"ק נר"ו בעד מו"ק ח"ב שישלח למורי מע"ק נר"ו התמורה גם עבורי בכרך אחד וימסרם יפה יפה. כ"ד אהו' ידידו נאמנו עבד לעבדי ה' ואוהב לאוהבי ה'. מוכן לפקודתו לשרתו לטובתו. ביום צותו דש"ק תורתו. הק' דוד בן התו' כמהו' מיכל שלי"ט:
4
ה׳תשובה
5
ו׳ישוב הגון לקושית תו' מנחות
אודות ש"ח אם נמצא אתי בהגהת הש"ס מנחות (לז"ב) ד"ה מה להלן. שהתו' מקשים בדרך וא"ת. והתירוץ לא נמצא. אהו' ידידי על מה שלא שמעתי. אומר אני לא שמעתי. לא ראיתי ולא מצאתי דאתי לידי הגה"ה אמתית בלשון תו' הלז. והרבה קרה כזה. אך הוא חסרון העומד להתמלאות. לבד ראה זה מצאתי בחי"ג שלי. על התו' שם. שהקשו וא"ת אי מה להלן במקום בשר. אף כאן במקום בשר כגון פדחתו. כתבתי בזה"ל. התירוץ נשמט. ונ"ל ליישב פדחת לא אפשר. שהרי שם כ"ג משים הציץ. ככתוב והיה על מצח. על מצחו תמיד. דמשמע אף בשעה שמניח תפלין. וכן אמרו שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפלין. הא ודאי תפלין אפדחת ליכא למימר. זה ברור. ע"כ לשוני שם. הרי שלי שלך לפניך. ואתה תבחר ותקרב את הישר בעיניך. ואתה שלום וביתך ובניך. כנפש יעב"ץ.
6