שאילת יעבץ, חלק ב קכ״וSheilat Yaavetz, Volume II 126
א׳ב"ה כיום ג' ח' ניסן תקכד"ל. הנובר.
1
ב׳שלמא יסגי לחדא. לה"ה אהו' אדמ"ו ומחו' אשר תמיד תהלתו בפי הרב המובהק הגאון הגדול האמתי עטרת תפארת ישראל רבן של בני הגולה. דמתגליין ליה כל מלתא דמטמרן כל רז לא אניס ליה נ"י ע"ה פ"ה כבוד מהור"ר יעקב נר"ו יאיר לנצח אמן.
2
ג׳יום אתמול כי יעבור הגיעוני שני כתבים הבאים כ"א. אחד מיום ג' ר"ח הנ"ל מעולפת בכתנות אור חלוקא דרבנן כו'.
3
ד׳ועוד הערה אחת שחפשתי בספר מ"ח ולא מצאתי בו אפס קצהו מן התפלות והתחנות שנדפסו בסידור תפלה המתייחסת אליו. ויש ביד ר' מנלי הנ"ל. והיא מלאה על כל גדותיה מכל התחנות ממש מס' מירם ח"ה. ואגיד עוד נפלא שאסתייע מלתא כאשר הייתי נוסע מפה בימי החורף העבר לדרעזין. היה אתי על הפאשט עד ברונשוויג איש אחד את שמו לא הגיד לי. אך הוא כעת אב"ד בנייאמטעגין. והיינו מדברים מענין ספר ח"ה הנ"ל ומחברו. וגלה לי בסתר ולחש באזני ששמע בילדותו שהיה מן הנחשדים. אף שבדקו בספרו ולא מצאו מאומה והייתי משתומם. ולא גליתי הדבר לשום אדם אפי' לאדמ"ו הה"ג נר"ו לא הודעתי מדבר הזה. אבל עכשיו שראיתי האזהרה בכתבו הטהור. אמרתי אם ספקות שלו כך וכו'. אגלה אזנו מזה: ואם שגיתי שגליתי מה שמכוסה. ורק מפי השמועה מאיש אשר לא ידעתי את שמו ואת שיחו. עאכ"ו מעשהו. ה' הטוב יכפר בעדי. ולא יהיה זאת לי לפוקה ולמכשול. כי הוא יודע ועד שכוונתי לש"ש. ואגב אשאל מאדמ"ו הה"ג נר"ו. באשר ששמעתי מפיו הקדוש שמתחרט על הסכמת ספר אחד מחכם מלונדין. שנעשה על פי הפצרת גיסו המנוח הגאב"ד דאמשטרדם זצ"ל. האם באו דברי החרטה כבר בדפוס. כי חפשתי אחריו בהחבורים שבידי ולא מצאתיו. ובש"ק העבר שאלני אחד. למה אני קורא תגר על ספר ח"ה: והלא ספר הזה הוא מלא מדבריו. ורבך הסכים על ידו אתמהה. והשבתי הדברים ששמעתי מאדמ"ו הה"ג נר"ו שהיה מתאנה לו. ומתחרט כל ימיו ע"ז. ואם כבר בא בדפוס יודיעני איה מקום כבודו.
4
ה׳והנה הואלתי לגבב דברים אדברה אך הפעם. אם יכבדני עם תשובתו קודם החג הבע"ל יודיעני במח"א. האם שותה בפסח מהצוקר שנעשה ע"י ישראל שם הנקרא הוט צוקר. כי האב"ד פה מפקפק על הדבר. מפני אחלופי. ואני ידעתי מה שידעתי וראיתי בימי נעורי הלכה למעשה. אך לא רציתי לגלות הדבר. בלי נטילת רשות. וביחוד שפעם אחד הזהיר אדמ"ו הה"ג נר"ו אותי: למגדר מלתא בדור פרוץ לעשות סייג לד"ת. הגם שרוב העולם שותין אותו פה שלא מדעת הרב שאין דעתו נוחה: ואין בידו למחות. ובאמת איכא טעמא רבא משום עונג י"ט דבטל אפילו לגבי דידי זולתי. כי אסתניס אנא. וחולשת גופי צריך לאותו משקה. ואם אין לי צוקר כנ"ל ממש א"א לשתות. ובפרט טע שהקישטן צוקר מעכיר אותו ומבטל טעמו. ואם אין הדבר בכלל דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור. לא ידעתי למה נאסרהו לבטל עונג י"ט בחשש רחוק כי האי. ומה שאין דעת הרב נוחה בכך. כי הוא בשטת אביו הגאון זצ"ל אזיל שהיה אב"ד בק"ק פ"פ. ואינם שותים שם צוקר כלל אפילו קישטן צוקר. מצד המנהג ואין כח ב"ד יפה לבטלו אפילו כחוט השערה. מה שנהגו הקדמונים. אך קאפע שותים כעת הואיל וידעו שהמנהג בטעות היה. שהרבנים הקודמים וגם בני הקהלה האמינו שהוא מין קטניות. אבל עכשיו שרבים מהם ראו אותו בגנות ופרדסי השרים שהוא אילן גדול. בטלו הדבר ולית דחש לה. ואני הגדתי להרב שבכל המדינות האלו אפילו בק"ק הלברשטט. רבים שתו צוקר (דהיינו קישטן צוקר) בפסח בימים קדמוניות לפני כל הגדולים ובאין מוחה. והוט צוקר הנעשה ע"י ישראל לא היה בנמצא בזמן ההוא. השיבני הבו דלא לוסיף עלה. וביחוד שע"ז צריך לסמוך על כתב הכשר מהתועב הזקן אשמאי. שלא להחזיק ידי עוברי עברה. פן יאמרו שאנחנו נסמוך על הוראתו והכשרו. חלילה לנו. ולולי דמסתפינא הייתי אומר שטוב לנו להתיר כל הוט צוקר מהנכרים. כאשר ראיתי בימי חרפי בבית המני"ח ע"ה באלטנויא. והיה לי ויכוח גדול עמו בפעם ההיא. ונשבע לי שהוא בעצמו הלך כמה פעמים במקום אשר יבשלו שם הצוקר. וראה שאין בו חשש כלל. ואמרתי לו עד אחד נאמן באיסורין. ובפרט שהיה בביתו. דנראה קצת לבזיון. ושתיתי עמו. וכאשר ספרתי הדברים לפני אדמ"ו הה"ג נר"ו. הגיד לי מה שהגיד בחומרא זו. וזכורני הדברים היטב. אף כי מים רבים הוא. כי תמיד מה ששמעתי מדברי קדשו. היו חרותים על לוח לבי. כמונח בקופסא דמי. ואבקש להאיר עיני ע"ד זה. וא"כ אפשר שדעתו מסכמת להתיר כל הוט צוקר. מלהתיר הצוקר הבא משם עם כתב עדותו. או אפשר שייטב הדבר בעיני אדמ"ו הה"ג נר"ו לבדוק האיש אשר ירקח הצוקר שם. האם ראוי לסמוך עליו ויתן לו כתב המכשירו לעתיד לבוא. הטוב בעיניו יעשה. ובזה אשים קצב למילין אשר הארכתי אך הפעם. ויתענג על כל שלום וטוב. ויחוג את חג המצות. ברוב דיצות כעתירת נפש המשתוקק לתשובתו. דורש שלומו ומבקש אהבתו כל הימים בלב תמים תלמידו המתאבק בעפר רגליו. הק' יעקב הכהן.
5
ו׳תשובה
6
ז׳מה שהשבתי על אגרת הנ"ל. לא נשאר בידי העתק. ועם שכבר נזכרו למעלה איזה דברים שנשנו בכאן. הצגתי גם אגרת הלז מפני איזה דברים שנתחדשו בה. אך אזכיר בקצרה לענין מה שבקש ממני תלמידי השואל. אם באה בדפוס החזרה והמודעא שעשיתי על הסכמתי על ס' מק"מ מחמת אונס גלוי. הלא כבר הוצגה באורך בספר שבירת לוחות האון (דמה"ב) ולענין התר אכילת קישטן צוקר בפסח עמש"ל בספרי הלז לעיל (ס"כ) ולעת כזאת כבר סמכו על הוראת אמ"ה ז"ל להקל. בכמה מקומות עושים ממנו. גם הוט צוקר. ולית דחש בה. ובמ"א כתבתי גם לאחיו מהר"ל כ"ץ יצ"ו. בדבר זה בקצת באור נוסף. אולי אמצאנו ואציגנו כמו כן לתקוע בו מסמרות. להשליך משא החומרות הבלתי נצרכות כהלכות עקורות. ויהי ה' עמנו להקים את כל דברי התורה ההכרחיות לשמור ולעשות להבין ולהורות מיד ולדורות. יעב"ץ.
7