שאילת יעבץ, חלק ב קכ״זSheilat Yaavetz, Volume II 127
א׳ב"ה יום ד' כ"ג תמוז תקיט"ל.
1
ב׳גאון יעקב צבי ישראל רכב ישראל ופרשיו. ה"ה נ"י ע"ה פ"ה הגאון הגדול החסיד המפורסם בדורו כמהור"ר יעקב נר"ו.
2
ג׳שמו הגדול הולך למרחוק כשמן אפרסמון ואני הקטון יושב בדנציג לפי שעה וכהיום לומד אני במסכת ביצה. ומשתומם אני על רש"ל הקדוש זכרונו לברכה. שתופס את רש"י ולפי דעתו ח"ו שרש"י טעה בדבר משנה ולפי דעתי הקלוש' שדברי רש"י המה בדיקדוק. אך לא רציתי לעמוד על דעתי הקלושה. ואמרתי אל מי אפנה לברר הלכה כנתונה מסיני כי אם אל רום הוד כת"ר אשר כל רז ממנו לא נעלם ומכוון שמעתתא אליבא דאמת הלכה כמותו בכל מקום. בקשתי מתלמידו הרבני המופלא ומופלג מוהרר ליפמן אשר הוא מכירי ואוהבי נאמני לשלוח למכ"ת השאלה. ואקצר שאין אני ראוי להטריח את הצדיק אך תורה היא ומימיו אנו שותים מכמה חבורים שיצא מוניטין בעולם שו"ת ושארי ספרים. ומשם נראה שכוונתו לש"ש. בכן אמרתי אחוה קידה ואשאלה ממנו מענה לשון. ויורני אם הלכתי בדרך אמת שלפי דעתי הקלושה כוונתי לדעת רש"י. אבל איני יודע אם האמת אתי בכן מבוקשתי להודיעני אם כוונתי לדעת הגדולים.
3
ד׳איתא במסכת ערלה פ"ב התורמה וכו'. עולים באחד ומאה וצריך להרים הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים. ואין צריך להרים ובמסכת ביצה דק"צ ג' ע"ב פריך בגמרא וכי תימא ביצה חשובה ולא בטילה הניחא למ"ד כל שדרכו למנות וכו'. דתנן מי שהיה לו חבלי תלתין של כלאי כרם ידלקו נתערבו באחרות ואחרות באחרות כולם ידלקו דברי ר' מאיר וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתים פירש רש"י יעלו באחד ומאתים אם נתערב אחד מהם במאתים של היתר יעלה אחד מהם לידלק והשאר מותרין. ומקשה רש"ל זצ"ל יעלה אחד מהם וכו'. כבודו הגדול במקומו מונח אבל לא דק כי משנה שלמה בפ"ב דערלה שאין צריך להרים המדומע אלא בתרומה משום גזל השבט ולא בערלה וכלאי הכרם עכ"ל ולפום ריהטא הוא דבר זר. שרבינו קדוש רש"י יטעה טעות גדול כזה. שיהיה נעלם ממנו משנה שלמה אבל לפי דעתי הקלושה שח"ו לומר שרש"י כו' יהיה נעלם ממנו משנה שלמה כזה דמשנה זו של חבילי תלתין של כלאי כרם היא בפ"ג דערלה וז"ל ר"ש בפרק הנ"ל בריש פרק ביצה פירש בקונטרס אם נתערב אחד מהם במאתים יעלה אחד מהם והשאר מותר ועל סמך פירושו נהגו במין במינו כשמתבטל ברוב נהגו להסיר ממנו כשיעור האיסור והשאר מותר. ואי אפשר לומר כן דבהדיא תנן לעיל בריש פ"ב ערלה וכלאי כרם עולים באחד ומאתים ואין צריך להרים ותרומה דוקא משום גזל השבט עכ"ל לשון ר"ש ולפום ריהטא גם ר"ש מקשי על רש"י כמו שמקשה רש"ל. אבל אחר העיון דעתי דר"ש לא מקשה על רש"י מידי ואין דעתו להקשות על רש"י משום דיש לדקדק היתור לשון ועל סמך פירושו וגו'. ואי אפשר לומר כן ונ"ל הוה ליה לר"ש להקשות בפשיטות על רש"י דבמסכת ביצה פירש רש"י יעלה אחד וידלק ובריש פ"ב משנה שלמה שאין צריך להרים וזה יתור לשון שמביא ר"ש ועל סמך זה נהגו. ואי אפשר לומר כן. אבל לפי עניות דעתי דרש"י פוסק ג"כ כמשנה שח"ו שיהיה נעלם מרש"י משנה שלמה. א"כ לא יכול הר"ש להקשות על רש"י כאשר אבאר בס"ד רק על סמך פירושו נהגו ומקשה על המנהג שאי אפשר לומר כן שהוא נגד המשנה במסכת ביצה מקשה תוספת ואחרות באחרות תימא דא"כ אוסר ספק ספיקא וכו'. ובקיצר התופס של תוספת כל דבר שיש לו חשיבות אינו בטל אלא בתרי רובי אף שכל האיסורין בטלין ברוב אחד ודבר חשיבות החמירו שלא יבטל רק בתרי רובי מחמת חשיבתו החמירו. א"כ על רש"י לא יכול להקשות הר"ש הא משנה שלמה דכלאי כרם אין צריך להרים. דרש"י סובר נמי כן דערלה וכלאי כרם אין צריך להרים רק חבלי תלתין שהם דברים חשובים יש להחמיר ולהרים כמו שכל האיסורין בטלין ברוב ודבר חשוב החמירו שיהיה תרי רובי כן דבר חשוב של כלאי כרם החמירו שצריך להרים. א"כ לא יכול ר"ש להקשות על רש"י בפשיטות רק שהוא מקשה שעל סמך פירושו טעו וסברו שרש"י סובר שכלאי כרם סתם אף שאינו דבר חשוב צריך להרים ועל סמך זה נהגו במין במינו בשארי אסורים ליקח אחד וזה אינו דמשנה שלמה דאין צריך להרים. נמצא על רש"י לא מקשה ר"ש מידי דאמת אינו קשה דרש"י פירש במסכת ביצה מחמת שהוא דבר חשוב יש להחמיר כמו בתערובת. רק על מנהג הוא מקשה א"כ אין קשה על רש"י שום קושיא. שח"ו יהיה נעלם ממנו משנה שלמה כך הוא לפי עניות דעתי אבל על קט שכלי אין אני רוצה לעמוד בכן מבוקשתי מעכ"ת הרמה כתלמיד לפני רב להודיע דרכו אם ישר הוא בעיניו כ"ד הדש"ת ומתפלל בעד אריכות ימיו. הק' אייזק בהרב מהור"ר מנחם נחום זל"ה חונה בק"ק דרויא ואגפייה במדינת ליטא.
4
ה׳תשובה
5
ו׳באור דעת רש"י שמצריך בביטול איסורין ביבש להשליך אחד
הנה מה שהשבתי על ש"ח הנ"ל לא נשאר ממנו העתיק בידי. כמו שארע לי בהרבה מכתיבותי. מחסרון סופר מעתיק. אכן גם עתה כשנזדמנה שאלה זו לידי. הריני מתפלא עליו כאז. כי צלל במים אדירים כו'. ולא ראה ולא ידע מ"ש כל שלהי ע"ז בפירוש. שאפילו פרוסת חמץ שנתערבה חד בתרי. הואיל ואינו ד"ח בטל ומותר בהנאה ע"י השלכת אחד מהם (והושג גם שם מהרא"ש על ככה) והובא גם בטי"ד (סק"ט) ובה"ל פסח (סתמ"ז) הא בהדיא דרש"י מצריך להשליך אחד אף במאי דבטיל ברוב. אצ"ל במידי דלא בטיל אלא במאתים. מדה אחת היא לרש"י בדין בטול יבש ביבש בכל איסורי הנאה. אע"ג דלא חשיבי. גם לשונו אינו מכוון. במ"ש דרש"י נמי סובר דערלה וכלאי הכרם א"צ להרים. רק חבילי תלתן ד"ח. לפום ריהטיה אתיא ליה. דאי לר"מ. חבילי תלתן. דליקה בעי. ולאו בהרמה איתנהו לגמרי. ואי לרבנן. אין צריך להרים ס"ל. מ"מ כוונתו רצויה אינך דברים חשובים. ואליבא דחכמים קאמר. איברא לאו מילתא היא ודאי. ודב"ל. יעבץ.
הנה מה שהשבתי על ש"ח הנ"ל לא נשאר ממנו העתיק בידי. כמו שארע לי בהרבה מכתיבותי. מחסרון סופר מעתיק. אכן גם עתה כשנזדמנה שאלה זו לידי. הריני מתפלא עליו כאז. כי צלל במים אדירים כו'. ולא ראה ולא ידע מ"ש כל שלהי ע"ז בפירוש. שאפילו פרוסת חמץ שנתערבה חד בתרי. הואיל ואינו ד"ח בטל ומותר בהנאה ע"י השלכת אחד מהם (והושג גם שם מהרא"ש על ככה) והובא גם בטי"ד (סק"ט) ובה"ל פסח (סתמ"ז) הא בהדיא דרש"י מצריך להשליך אחד אף במאי דבטיל ברוב. אצ"ל במידי דלא בטיל אלא במאתים. מדה אחת היא לרש"י בדין בטול יבש ביבש בכל איסורי הנאה. אע"ג דלא חשיבי. גם לשונו אינו מכוון. במ"ש דרש"י נמי סובר דערלה וכלאי הכרם א"צ להרים. רק חבילי תלתן ד"ח. לפום ריהטיה אתיא ליה. דאי לר"מ. חבילי תלתן. דליקה בעי. ולאו בהרמה איתנהו לגמרי. ואי לרבנן. אין צריך להרים ס"ל. מ"מ כוונתו רצויה אינך דברים חשובים. ואליבא דחכמים קאמר. איברא לאו מילתא היא ודאי. ודב"ל. יעבץ.
6