שאילת יעבץ, חלק ב קכ״חSheilat Yaavetz, Volume II 128
א׳1)אני את פי המלך אשמור כאשר יצוה עלי כדת ודין של תורה אשר עבודת הקודש עלי בכתף אשא ואסבול לא אוכל המלט לברר דעת הפוסקים כראוי. וגם בעניי וגלותי אין דעתי מיושבה לשקול עפ"י סברא. מה שבלא"ה אסור במקום אמ"ו יחיד בדורו. הנה הפצרתי באחד מהקצינים החפץ בטובתי ליקח ממני איזה ר"ט להתעסק בהן לטובתי ע"ד שמח זבולן כו': ולש"ש נתרצה הק' ומגודל יראתי מאיסור רבית חלילה אמרתי שאני מקבל כל האחריות וגם לא קצצתי דבר. רק אם יתן ה' וירוויח יתן לי מה שירצה וא"ל לא יתן כלום וגם כתב הודאה לא רצה ליתן כי סך מועט. והבטחני לכתוב בפנקסו והיה הדבר פשוט בעיני להיתר כביעתא בכותחא. והנה ראיתי להרב בתשו' חות יאיר סימן קפ"ט אוסר יע"ש. (אך צריך לדעת. דבכה"ג לא שריא קציצה) ונלע"ד דהוא מיירי שלא קבל הת"ח אחריות וגם שקצץ ע"ס ידוע ומחזי כריבית משא"כ עובדא דידי ודאי דשרי וכנראה מט"ז סימן קע"ז סי' י"ב וש"ך סי' ך' דאל"כ באיזה אופן שבחו לזבולן ודוחק לומר שיששכר נתן סחורות כיון דיושבי אהלים היו ודאי לא חזרו על השווקים לקנות סחורות בזול. ונא יאיר עיני. ועוד יש לי לשאול הלכה למעשה בדידי מה שאיני רוצה עד ירשיני מ"ו לאמר שאל.
1