שאילת יעבץ, חלק ב קל״וSheilat Yaavetz, Volume II 136
א׳הוראה משובשת לזקן שאינו לפ"כ. שלא יטמ' אב כהן לבתו נשואה
הוגד לי ושמעתי. אל אחד זקן מהרבנים שבזמנינו. שהורה שלא להטמא אב כהן לבתו נשואה. ולעגו עליו. אמרו שמחזיק בשטותו אמונת אותו האיש ר"ל. ואמת אוי לאזנים שכך שומעות ואין מהצורך לבאר שטותו וטעותו. אכן יש לתמוה על דלא ידע לאהדורי סברא קצת. שלא לייחס לו אותה דעה זרה. ר"ל. ע"פ הבנתו בכתוב דהבתולה אשר לא היתה לאיש. מוסב למעלה. דאכולהו קרובות דלעיל מנה קאי. והיאך יפרש ולאמו. והיה לו לתרץ דבריו קצת שלא ילכד באותה רשת משובשת. שהיה יכול לומר. דעל כרחך הבתולה דהכא אינה כמשמעה. שהרי מוכת עץ אע"פ שאינה בתולה. מיטמא לה. וכן הבוגרת אליבא דכ"ע. אע"ג דכלו בתוליה. וממעטינן לה בעלמא שאינה כשרה לכ"ג. ש"מ דבתולה דהכא שאני. ואולי פירושו. שלא נבעלה ע"י נישואין אלא ע"י זנות (אע"פ שזה שלא כהלכה. מ"מ טוב לו לומר כן. להנצל מאותה טענה) וגם אשר לא היתה לאיש יפרש כן. שלא היתה לאיש ע"י קידושין. וכן באמו. או ירצה באמו. שלא היתה לאיש אחר מות אביו. שהיא פנויה ואין לה בעל להטפל בו. וכל אלה שיבושים שלא כפי הדין. וגילוי פנים שלא כהלכה. אלא שכך היה נוח לו מלקבל אונאה והלבנת פנים כזה. רחמנא לישזבן.
הוגד לי ושמעתי. אל אחד זקן מהרבנים שבזמנינו. שהורה שלא להטמא אב כהן לבתו נשואה. ולעגו עליו. אמרו שמחזיק בשטותו אמונת אותו האיש ר"ל. ואמת אוי לאזנים שכך שומעות ואין מהצורך לבאר שטותו וטעותו. אכן יש לתמוה על דלא ידע לאהדורי סברא קצת. שלא לייחס לו אותה דעה זרה. ר"ל. ע"פ הבנתו בכתוב דהבתולה אשר לא היתה לאיש. מוסב למעלה. דאכולהו קרובות דלעיל מנה קאי. והיאך יפרש ולאמו. והיה לו לתרץ דבריו קצת שלא ילכד באותה רשת משובשת. שהיה יכול לומר. דעל כרחך הבתולה דהכא אינה כמשמעה. שהרי מוכת עץ אע"פ שאינה בתולה. מיטמא לה. וכן הבוגרת אליבא דכ"ע. אע"ג דכלו בתוליה. וממעטינן לה בעלמא שאינה כשרה לכ"ג. ש"מ דבתולה דהכא שאני. ואולי פירושו. שלא נבעלה ע"י נישואין אלא ע"י זנות (אע"פ שזה שלא כהלכה. מ"מ טוב לו לומר כן. להנצל מאותה טענה) וגם אשר לא היתה לאיש יפרש כן. שלא היתה לאיש ע"י קידושין. וכן באמו. או ירצה באמו. שלא היתה לאיש אחר מות אביו. שהיא פנויה ואין לה בעל להטפל בו. וכל אלה שיבושים שלא כפי הדין. וגילוי פנים שלא כהלכה. אלא שכך היה נוח לו מלקבל אונאה והלבנת פנים כזה. רחמנא לישזבן.
1
ב׳ועוד כמה טענות היה לו לטעון. דלק"מ מאמו. דודאי איכא לאשכוחי אמו בתולה. וכגון שעיברה באמבטי. וגמרא ערוכה היא בחגיגה. ששאלו לבן זומא מה היא לכ"ג. והביאו האחרונים ז"ל בה"ל נדה. שלא תרחץ אשה במרחץ שרחץ בה איש נכרי מה"ט. וכנודע ג"כ מסיפורו של בן סירא. גם אפשר בהטייה (כדשמואל דאמר יכולני לבעול כמה בעילות בלי דם. וארע דבר זה בימינו שנתעברה בתולה כמ"ש באג"ב (יט"א דפוס שני) ומכאן תדע ג"כ מה להשיב לאפיקורוס הרוצה להתווכח על אותו הדעת אף לפי הנחת המספר) ובזה היה ניצל מהלעג העצום. אע"פ שטעה בעיקר הדין. אלא שלא ידע להשיב מאומה. ועל זה נאמר. הוי אומר לעץ הקיצה וגו'. כתבתי זאת זכרון. לדור אחרון. ועלינו רוח ממרום יערה ולשוננו ירון. יעב"ץ.
2