שאילת יעבץ, חלק ב קנ״חSheilat Yaavetz, Volume II 158
א׳שאלת סייף שהרגו בו אדם. אם ראוי לעשות ממנו סכין לשחיטה:
1
ב׳תשובה
2
ג׳דין סיף של הריגה לשחיטה
הנה ראיתי בספר נקרא לחה"פ על ש"ע י"ד (ס"ח) ז"ל שאלה ראובן קנה סייף מתליין שדן בו ד"נ ונתן לתקנו לסכין של שחיטה. אם מותר לשחוט בו. דקיי"ל חרב הרי הוא כחלל. ומטמא לבשר ששוחט בו. י"ל דסכין נטהר ע"י טבילה עכ"ד. והנה השאלה הבל. והתשובה דברי בורות. כי מה אכפת לנו בטומאה וטהרה האדנא (אם לא לענין טומאת כהן. בזה באנו למחלוקתו של ר"ת ורח"כ (עלח"ש פ"ז דנזיר) והיינו לענין חרב עצמו. ואין זה שייך לבשר שנטמא ממנו. פשיטא דכהן שרי למיכל מניה. וכל יומא אכלי כהני דידן מבשר שנטמא. אפילו במת עצמו) ואי איתא דאיתא לקפידא דטומאה בהכי. מאי אריא חרב. אפילו כלי שטף נמי טמא טומאת שבעה. ולא סגי ליה בלא הזאת שלישי ושביעי. כדכתיב והזה על האוהל ועל כל הכלים (וערפ"ק דאהלות) ולא מהניא ליה טבילה במיא לחוד. משו"ה השתא. איזה כלי שהוא. שנטמא בטומאת מת. אין לו טהרה עולמית. עד שיהא מקור נפתח לנדה ולחטאת. ובשר שנטמא באוהל המת. או בנוגעים במת. אין לו טהרה כלל. אפילו היו לנו מי חטאת. ויהא אסור באכילה (אפילו לישראל. כמו שסבור זה המשובש. כנראה מסתימתו. כ"ש לכהן) בזמן הזה. ועד כה לא ידע. שהכל אוכלין אותו בכל יום. והיה לו לאסור אכילת בשר עתה לגמרי. על כן גנאי להטפל בדברי התול הללו.
הנה ראיתי בספר נקרא לחה"פ על ש"ע י"ד (ס"ח) ז"ל שאלה ראובן קנה סייף מתליין שדן בו ד"נ ונתן לתקנו לסכין של שחיטה. אם מותר לשחוט בו. דקיי"ל חרב הרי הוא כחלל. ומטמא לבשר ששוחט בו. י"ל דסכין נטהר ע"י טבילה עכ"ד. והנה השאלה הבל. והתשובה דברי בורות. כי מה אכפת לנו בטומאה וטהרה האדנא (אם לא לענין טומאת כהן. בזה באנו למחלוקתו של ר"ת ורח"כ (עלח"ש פ"ז דנזיר) והיינו לענין חרב עצמו. ואין זה שייך לבשר שנטמא ממנו. פשיטא דכהן שרי למיכל מניה. וכל יומא אכלי כהני דידן מבשר שנטמא. אפילו במת עצמו) ואי איתא דאיתא לקפידא דטומאה בהכי. מאי אריא חרב. אפילו כלי שטף נמי טמא טומאת שבעה. ולא סגי ליה בלא הזאת שלישי ושביעי. כדכתיב והזה על האוהל ועל כל הכלים (וערפ"ק דאהלות) ולא מהניא ליה טבילה במיא לחוד. משו"ה השתא. איזה כלי שהוא. שנטמא בטומאת מת. אין לו טהרה עולמית. עד שיהא מקור נפתח לנדה ולחטאת. ובשר שנטמא באוהל המת. או בנוגעים במת. אין לו טהרה כלל. אפילו היו לנו מי חטאת. ויהא אסור באכילה (אפילו לישראל. כמו שסבור זה המשובש. כנראה מסתימתו. כ"ש לכהן) בזמן הזה. ועד כה לא ידע. שהכל אוכלין אותו בכל יום. והיה לו לאסור אכילת בשר עתה לגמרי. על כן גנאי להטפל בדברי התול הללו.
3
ד׳מ"ש בלח"ש שבוש עצום הוא
אבל חושש אני בבשר שנשחט בסכין זו. משום איסור הנאה. שכן בהרוגי ב"ד שנו חכמים. סייף שנהרג בו. נקבר עמו. ביחוד אם דן בו ישראל (מה גם דודאי שלא כדין הרגו) פשיטא דיש לחוש. ונ"ל שדינו כדין סכין של משמשי אלילים (דלקמן ס"י. ושם מקומו) דאסור לשחוט בה מסוכנת. הוא הדין בזה. יעב"ץ.
אבל חושש אני בבשר שנשחט בסכין זו. משום איסור הנאה. שכן בהרוגי ב"ד שנו חכמים. סייף שנהרג בו. נקבר עמו. ביחוד אם דן בו ישראל (מה גם דודאי שלא כדין הרגו) פשיטא דיש לחוש. ונ"ל שדינו כדין סכין של משמשי אלילים (דלקמן ס"י. ושם מקומו) דאסור לשחוט בה מסוכנת. הוא הדין בזה. יעב"ץ.
4