שאילת יעבץ, חלק ב ק״סSheilat Yaavetz, Volume II 160
א׳עוד שאלת אם יוכל אדם לתת סך מעות לחברו. על מנת שיתן לו כך וכך לשנה. כל ימי חייו. הן רב שיהיו ימי שניו. או מעט. ולאחר מות הנותן. לא יצטרך הלה לתת מאומה ליורשי נותן. אלא ישארו המעות למקבל. ואפילו מת נותן מיד. ולא נהנה הנותן מן המעות כלום
1
ב׳תשובה
2
ג׳דין מי שרוצה למסור מעותיו לאפ' ע"מ שיתן לו הלה סך ידוע מדי שנה בשנה כל ימי חייו ואח"כ ישארו לנותן
כענין זה מצאתי שכתב בס' כנה"ג סק"ס. שסדר למי שרצה לעלות לא"י והיה רוצה להניח קרן שיתפרנס ממנו כל ימי חייו. שיתן המעות לפ' במתנה. והפלוני יתחייב לתת לו כך וכך לשנה כל ימי חייו. אם מעט אם הרבה. ואם ימות הנותן תכף. ישארו הנכסים למקבל. ואם יאריך ימים. חייב המקבל לשלוח לו כל ימי הסך שקצבו ביניהם. ולרווחא דמילתא עשה שיתן המעות במתנה גמורה למקבל בלי שום תנאי. ואח"כ יתחייב המקבל לשלם לו סך כך לשנה. עכ"ד. וצ"ע כיון דמעיקרא מתנה הוא דקיהיב ליה למקבל. למאי אצטריך תו לתקוני בתר הכי. שאם ימות ישארו נכסיו למקבל. פשיטא. והא לא הדר איחייב ליה אלא מנפשיה לדידיה ולא לירתיה. ואי נמי קבעי מקבל למהדר נמי נכסי דנותן לירתיה בתר מיתה. מי לא מצי עביד כה"ג נמי כמה דבעי. דילמא אה"נ. אלא דמעשה הכי הוה. שלא נתרצה המקבל באופן אחר. והוא הדין נמי. דלא הוה צריך למכתב ליה הכי. שישארו הנכסים למקבל. אחרי מות נותן. רק המחבר האריך את העשוי אע"פ שאינו צריך.
כענין זה מצאתי שכתב בס' כנה"ג סק"ס. שסדר למי שרצה לעלות לא"י והיה רוצה להניח קרן שיתפרנס ממנו כל ימי חייו. שיתן המעות לפ' במתנה. והפלוני יתחייב לתת לו כך וכך לשנה כל ימי חייו. אם מעט אם הרבה. ואם ימות הנותן תכף. ישארו הנכסים למקבל. ואם יאריך ימים. חייב המקבל לשלוח לו כל ימי הסך שקצבו ביניהם. ולרווחא דמילתא עשה שיתן המעות במתנה גמורה למקבל בלי שום תנאי. ואח"כ יתחייב המקבל לשלם לו סך כך לשנה. עכ"ד. וצ"ע כיון דמעיקרא מתנה הוא דקיהיב ליה למקבל. למאי אצטריך תו לתקוני בתר הכי. שאם ימות ישארו נכסיו למקבל. פשיטא. והא לא הדר איחייב ליה אלא מנפשיה לדידיה ולא לירתיה. ואי נמי קבעי מקבל למהדר נמי נכסי דנותן לירתיה בתר מיתה. מי לא מצי עביד כה"ג נמי כמה דבעי. דילמא אה"נ. אלא דמעשה הכי הוה. שלא נתרצה המקבל באופן אחר. והוא הדין נמי. דלא הוה צריך למכתב ליה הכי. שישארו הנכסים למקבל. אחרי מות נותן. רק המחבר האריך את העשוי אע"פ שאינו צריך.
3
ד׳במ"ש ספר הכה"ג יש לפקפק
ועכ"ז דבר קשה הוא בעיני. כי יראה שלא יתכן להשוות את שני בעלי דברים על עסק כזה. אם לא בהנתן ידיעה לכל אחד קודם המעשה. איך ובאופן מה יקוים דבר. כדי שיסכימו עליו. וכיון שתנאי זה היה בדבריהם מתחלה. חוששני לו משום רבית. אף שלא פרשו אותו בשעת המתנה. ואפי' לא הוצרכו לגמרי להתנות תחלה. רק סמכו זה על זה ולבם בטוח: ששניהם יעשו אח"כ כראוי לטובת שניהם. מ"מ נ"ל שיש בו משום הערמת רבית. דהיכא דלא יהב ליה מעקרא מתנה גמורה חלוטה. אלא על תנאי זה. נ"ל דהוי רבית כל מה שמקבל יותר מהקרן. אם האריך ימים הנותן. דאדעתא דהכי יהב ליה מעקרא. והוי ליה כי ההיא דאת ונולא אחי (מציעא סז"א) ולא פטומי מילי נינהו (שם סו"א) ודלא כמ"ש הרב המחבר הנ"ל. דלרווחא דמלתא הוא דקעבד הכי. אלא לא סגי בלא"ה. אע"ג דאינו אלא צד אחד ברבית אסור. וע"ל ס"ס קע"ג בב"י בשם ריב"ש. בדין הבטחת ספינה. ובמ"ש שם במו"ק בס"ד. וע"ל סקע"ד. ועמ"ש בשכה"ג ר"ס קס"א. בהגהת הטור אות ה'. בשם תשובה לריב"ש. יעב"ץ.
ועכ"ז דבר קשה הוא בעיני. כי יראה שלא יתכן להשוות את שני בעלי דברים על עסק כזה. אם לא בהנתן ידיעה לכל אחד קודם המעשה. איך ובאופן מה יקוים דבר. כדי שיסכימו עליו. וכיון שתנאי זה היה בדבריהם מתחלה. חוששני לו משום רבית. אף שלא פרשו אותו בשעת המתנה. ואפי' לא הוצרכו לגמרי להתנות תחלה. רק סמכו זה על זה ולבם בטוח: ששניהם יעשו אח"כ כראוי לטובת שניהם. מ"מ נ"ל שיש בו משום הערמת רבית. דהיכא דלא יהב ליה מעקרא מתנה גמורה חלוטה. אלא על תנאי זה. נ"ל דהוי רבית כל מה שמקבל יותר מהקרן. אם האריך ימים הנותן. דאדעתא דהכי יהב ליה מעקרא. והוי ליה כי ההיא דאת ונולא אחי (מציעא סז"א) ולא פטומי מילי נינהו (שם סו"א) ודלא כמ"ש הרב המחבר הנ"ל. דלרווחא דמלתא הוא דקעבד הכי. אלא לא סגי בלא"ה. אע"ג דאינו אלא צד אחד ברבית אסור. וע"ל ס"ס קע"ג בב"י בשם ריב"ש. בדין הבטחת ספינה. ובמ"ש שם במו"ק בס"ד. וע"ל סקע"ד. ועמ"ש בשכה"ג ר"ס קס"א. בהגהת הטור אות ה'. בשם תשובה לריב"ש. יעב"ץ.
4