שאילת יעבץ, חלק ב קפ״זSheilat Yaavetz, Volume II 187
א׳באור ותקון דבור תו' חמור בפסחים עו"א שנתקשו בו המפרשים ולא עלה בידם כהוגן
פסחים דעו"ב. תו' ד"ה סד"ה אסרה. ואפי' פלדונ"ש שיש להרחיק מן הלחם כו' זה הלשון הוגה ע"פ פסקי תו'. אבל נ"ל ששבוש הוא. כי אין הלשון סובלו. גם רש"א הרגיש בכך. אכן גם הוא ז"ל גם רש"ל נדחקו לפרש הלשון ואף כו' שיש להרחיק. ואינו מתקבל מ"ש. שאין הלשון ולא הענין סובלים פירושם. אכן לענ"ד דבר פשוט הוא. שקרה כאן ט"ס קל. וצ"ל שיש לה ריח. שתי מלות (וטעה המעתיק וכתב להרחיק. כסבור שהיא מלה אחת) ואולי שלש מלות היו כתובות לפניו בתכיפות דחוקות זו לזו. וחשבן למלה אחת. וכך צ"ל. שיש לה ריח חזק (וקרוב הדבר. אגב שטפיה עשה מהן תיבת להרחיק) וה"פ לא מבעיא לאפות פשטידא דלית לן בה. כיון דהפשטידא רגילה להיות מכוסה היטב. הויא לה כקדרה מכוסה. דלד"ה ליה בה משום ריחא. וכמו כעין שתי קדרות דשמעתין. דלית בהו משום תערובת טעמים. אלא אפילו פלאדונ"ש שאין להם כסוי מעיסה עליהם (כמו הפשטידא הממולאה בשר ומכוסה היטב בעסה עבה. שטוחה עליה מלמעלה. וגם מלמטה עשוי לה עסה כעין קדרה מסביב. והמלוי בתוכה מונח כמו בקופסא. משא"כ פלאדונש שעושים גוף אחד נלוש בשומן. ועשוי עוגה פשוטה) באופן שאין לה ריח ודאי. העולה ממנה אל הפת. שאין דבר מפסיקו ומונעו (כמו בפשטידא. שהכסוי עומד בפניו ומחזיקו בתוכו. שאינו יכול להתפשט ולצאת החוצה) אפ"ה אין נראה שיהא אסור. לפי שיש אויר מרובה בתנור. ומתפשט הבל הריח. ואין בו כח לגרום נתינת טעם בפת. זה נ"ל ברור בכוונת התו' יעב"ץ.
פסחים דעו"ב. תו' ד"ה סד"ה אסרה. ואפי' פלדונ"ש שיש להרחיק מן הלחם כו' זה הלשון הוגה ע"פ פסקי תו'. אבל נ"ל ששבוש הוא. כי אין הלשון סובלו. גם רש"א הרגיש בכך. אכן גם הוא ז"ל גם רש"ל נדחקו לפרש הלשון ואף כו' שיש להרחיק. ואינו מתקבל מ"ש. שאין הלשון ולא הענין סובלים פירושם. אכן לענ"ד דבר פשוט הוא. שקרה כאן ט"ס קל. וצ"ל שיש לה ריח. שתי מלות (וטעה המעתיק וכתב להרחיק. כסבור שהיא מלה אחת) ואולי שלש מלות היו כתובות לפניו בתכיפות דחוקות זו לזו. וחשבן למלה אחת. וכך צ"ל. שיש לה ריח חזק (וקרוב הדבר. אגב שטפיה עשה מהן תיבת להרחיק) וה"פ לא מבעיא לאפות פשטידא דלית לן בה. כיון דהפשטידא רגילה להיות מכוסה היטב. הויא לה כקדרה מכוסה. דלד"ה ליה בה משום ריחא. וכמו כעין שתי קדרות דשמעתין. דלית בהו משום תערובת טעמים. אלא אפילו פלאדונ"ש שאין להם כסוי מעיסה עליהם (כמו הפשטידא הממולאה בשר ומכוסה היטב בעסה עבה. שטוחה עליה מלמעלה. וגם מלמטה עשוי לה עסה כעין קדרה מסביב. והמלוי בתוכה מונח כמו בקופסא. משא"כ פלאדונש שעושים גוף אחד נלוש בשומן. ועשוי עוגה פשוטה) באופן שאין לה ריח ודאי. העולה ממנה אל הפת. שאין דבר מפסיקו ומונעו (כמו בפשטידא. שהכסוי עומד בפניו ומחזיקו בתוכו. שאינו יכול להתפשט ולצאת החוצה) אפ"ה אין נראה שיהא אסור. לפי שיש אויר מרובה בתנור. ומתפשט הבל הריח. ואין בו כח לגרום נתינת טעם בפת. זה נ"ל ברור בכוונת התו' יעב"ץ.
1