שאילת יעבץ, חלק ב כ״חSheilat Yaavetz, Volume II 28
א׳שוב שלח אלי שאלה הנ"ל ככתב התו' יושב בה"מ וז"ל פה כמוה' עוזר:
1
ב׳להה"ג נ"י המופלא המושלם החריף והבקי אב"ד ור"מ כש"ת כמהור"ר יעקב נר"ו.
2
ג׳שאלה בא לידינו בבה"מ. שנמצא בס"ת ה' של שם הי' נוגעת ממש בגגה עד שנראת כח'. הנה לא היה נעלם מאתנו מ"ש בש"ע י"ד בס"ס רע"ו בהגה"ת רמ"א שמותר למחוק הרגל ולתקנה אך הספק היה כיצד יתקנה. אי דוקא מלמטה למעלה. או אפילו בהיפך. ועלה על רעיוני שאינו נכון להתחיל מלמעלה. דמיד שמגרר הדבק. נשאר צורת ה' כהלכתה. והוי כמוחק את השם כשיגרור את הרגל הנשאר. אף דעדיין אינו כשר בכך. אם מגרר הדבק לבד. דהוי חק תוכות אפ"ה משום מחיקת השם אסור לפי כמה פוסקים. כמ"ש בתשובות חות יאיר. ואף בר מן דין יש כמה פוסקים שמכשירים בכך. ואין בזה חק תוכו'. כמ"ש בתשו' חינוך בית יהודא בשם מהור"ר לוי בצלאל מפראג ע"ש. כן היה עולה על דעתי. אח"כ מצאתי בתשובת מנחם עזרי' כדבריי. שיגרור דווקא מלמטה למעלה. אך לכי דייקת כיון דבש"ע כתב סתם מותר למחוק. יש לחלק דבשלמא אם נגרר הדבק לבד וכוונתו להניח כך. שבזה יתוקן השם. אחר כוונת הלב הן הן הדברים. וא"כ כוונתו הי' שיקודש בכך. א"כ אסור לגרר השאר לפי הפוסקים הנ"ל. אבל אם לא היה כוונתו שיתוקן בכך עד לאחר שיכתוב מחדש הרגל פנימי כפי הדין. א"כ מותר לגרור השאר. זכר לדבר ציצין שאין מעכבין כ"ז שאינו מסלק ידו מותר לחתך בשבת. לכך כתב בש"ע סתם. כנ"ל בפירוש הש"ע.
3
ד׳אך בשאלה שלפנינו אירע שא' היה רוצה לתקן וקילקל שהיה גורר הדבק לבד. וקסבר היה שכשר בכך ונשלם תיקונו. ע"כ נפל ספק כיצד יעשה. ובר מן דין דלא גרע ממ"ש עוד ההג"ה הנ"ל. אם נוגע רק הרגל מעט. יש לספק בדבר. וזה נמי פסול. ואפ"ה יש ספק כיון שנראת כה'. אף דיש לפקפק בראיה זו כמ"ש הט"ז. אך לפע"ד יש ראיה מעולה דעכ"פ פסול הוא. עיין בתשובת חינוך בית יהודא הנ"ל. הנה לפי מ"ש בתשובות חינוך בית יהודא הנ"ל שאם אינו מקלקל צורת ה' לגמרי לא הוי אלא כמכחיש את השם ואין בזה איסור דאורייתא. היה נ"ל לתקן כך. שיגרר עוד הרגל השאר עד שנשתייר יוד קטנה שעדיין נשאר צורת ה'. ואח"כ יחדש אותו הרגל שגרר ויכתוב מחדש שלא יהיה חק תוכו'. ואח"כ אותו יוד קטנה ימחוק ג"כ ויכתבו מחדש. וא"כ לא הוי חק תוכות. כיון שפנים חדשות באו לכאן. כמאמר רז"ל בנפסקו אזניו וכו'. ומחיקת השם נמי ליכא. ודעתי נוחה בזה יותר מלגנוז היריעה. כי זה ג"כ בזיון הוא. ועוד התורה חסה על ממון של ישראל. ויש שהיה רוצין לומר שיעבור בקולמוס. וזה אינו כדאיתא בפוסקים. וגם במ"א בסימן ל"ב כתב בשם תשובה שאינו מועיל בכך ודוק הק' עוזר היושב בק"ק הנ"ל.
4
ה׳תשובה
5
ו׳אודות ס"ת שנמצא בה ה' של שם נוגעת ממש בגגה עד שנראית כח'. וגרר אחד את הדבק. ונסתפק מעכ"ת מה יעשה בו. וקסבר שיגרד עוד הרגל עד שישייר יוד קטנה. אח"כ יחדש הרגל שגרד ויכתוב מחדש אח"כ ימחוק אותו יו"ד קטנה ויכתבנו מחדש. לדעתי תיקון זה אין בו ממש. דמאחר דחושש לדעת הרמ"ע. א"כ לא פליט מאיסור מחיקת השם בכה"ג. ומתבאר ממילא למעיין בתשו' הרמ"ע. מההוא טעמא ממש דמחי אמוחא דסופרים. שחידשו תיקון כעין זה. וק"ל. וכ"ה האמת לדעתי. שיש בו איסור מחיקה בלי ספק. אבל לא מטעמיה דהרמ"ע. דאיברא בחדושא דרמ"ע דחדית לן בין גרידה דמלמטה למעלה. ובין מלמעלה למטה. לא ניחא לן כלל. ככתוב אצלי בס"ד. גם לא מצינו לו חבר בדבר זה. ואף מה שהיה סבור ז"ל שהשם מקודש אפי' בחק תוכות. ל"מ כוותיה. גם בחו"י לא החמיר אלא בשם שכתוב בלי קדושת פה. דס"ל שנתקדש מאליו. ואף בזה יש לנו דברים בגו. הלא הוא כתוב עמדי זה לי יותר מעשרים שנה דקדקתי הרבה באותה תשובה והוכחתי שאין זה מן השם. אולם לענין נ"ד. כבר מלתי אמורה להשואל בע"פ. שהדרך המחוור בעיני בלי שום פקפוק. שאין צריך רק להוסיף במשך אורך הרגל מחדש. עד הנשאר מרגל ראשון שלא נמחק והנשאר יעביר עליו קולמוס ג"כ. וזה לרווחא דמילתא. כדי לצאת ידי הכל. ולא ידענא מאי דעתיה דמכ"ת. דסבר דקיי"ל שאין התר בה"ק. הא ודאי הש"ע פסק הכי סרע"ו סז"ב דוק (אע"ג דאיכא דלא ס"ל הכי עמו"ק סל"ג) וזה ברור לענ"ד להנצל מכל חשש מכשול וכמו שכבר כתבתי בפנקסי. טעם הדבר בביאור היטב בס"ד מיד כשנשאלתי. וכעת אין לי להאריך יותר. בשגם לא יספיקו כמה גווילין לבאר כל מ"ש בזה הענין בפוסקים המדברים בענין זה. ועל זה יוכל לסמוך הלמ"ע. ואין כאן בית מיחוש. יעב"ץ ס"ט.
6