שאילת יעבץ, חלק ב ג׳Sheilat Yaavetz, Volume II 3
א׳בעז"הי יום ב' סיון תקךב"ל פ"ה:
1
ב׳סיני ועוקר הרים. ה' ישמרהו לנצח דור דורים. וכסאו קרנו ה' יגביה וירים. אהו' מחותני עמוד הימיני הרב הגאון הגדול המפורסם ערוגת הבושם. נ"י פ"ה כבוד שם תפארתו. מהור"ר יעקב יעבץ נר"ו יאיר ויזרח. עד דאין ומורח. צדיק כתמר יפרח.
2
ג׳ריא"ק יען עלתה ספיקא לפני בנדון אפוטרופוס שמינוהו אבי יתומים. והיה בעת ההיא עתיר נכסין. והיה עושה מו"מ לאלפים ורבבות. והיה לו קרושפעדענטין בכל מדינות. ואחר מותו ראו בעזבונו ונמצא חסר. ואם יסלקו לבע"ח אשר עשו עמו מו"מ שנים הרבה לפי ערך שיגיע לכל מאה ומאה אפשר שאין להם היזק כי הרויחו במו"מ גם שנטלו דישקונטיס כדרך התגרים ומחליפין נשך על תיבת דישקונטי. וצועקים שיקחו היתומים מה שהיה אפוטרופוס עליהם גם כן כערך הב"ח ויכלה זוזי דיתמי. אמרתי להודיע לכבודו הרמה מה שנראה בדעתי להציל זוזי דיתמי ואין מחליט אני דעתי רק בהסכמת כבודו הרמה. כי עדיין לא יצאתי חובת העיון. והנה בגמרא מבואר מ"ס ב"מ פ' א"נ לענין ריבית דרבנן הקילו ביתמי. והנה מבואר ברמב"ם הובא בטור ח"מ סימן ר"ץ וז"ל והרמב"ם כתב דבמינוהו ב"ד חייב אפילו בגניבה ואבידה ובמינוהו אבי יתומים פטור אף בפשיעה ומסיים וכמו שכתבתי כן עיקר היינו שבפשיעה חייב ובגניבה ואבידה פטור. ועיין ברמב"ם פ' א' מהלכות נחלות ומביא הרב המגיד מ' נחלקו המפרשים בדין פשיעת אפוטרפוס שהרמב"ן כ' שאפוטרופוס שמינהו אבי יתומים שפשע פטור. אפילו באו עדים דאי מחייבת ליה אתי לאמנועי. אבל אפטרופוס ע"פ ב"ד הרי הוא כנושא שכר וחייב בגניבה ואבידה. והנה בדין פשיעה תלי' בפלוגתא אבל בדין גניבה ואבידה באפטרופוס שמינהו אביו פטור מלשלם דהוי כדין מקבל פקדון. לשמור בחנם. והדין בפקדון אם מצא הפקדון בעין אינו בע"ח יכול לתפסו וצריך להחזיר בשלימות ליד המפקיד. והנה נמצא בעזבון מעות סחורות כסף וזהב למה יוגרע כחם נגד בע"ח שיפסידו מערכם מדמי הקרן. אדרבא הבע"ח וודאי הלוה חייב באחריות גניבה ואבידה ומחויב לשלם והוי המעות ביד המלוה כאלו הוא שלו והשתא נחסר מה"ת שיטול מהמעות יתומים אשר הוי כמו פקדון. וישולם לבע"ח. ועיין כבודו בב"י ס"י כל הנ"ל לקטתי באמרי"ם ועדיין לא ירדתי לעומקא מחמת טרדות אחרות המוטל עלי עול צבור. אבל כבודו ידעתי שלבו פתוח כפתחו של אולם וש"ת מסודרים לפניו נא לחוות לי דעתו הרמה ולהורות מקום המוציא מקור דין הנ"ל ולסמן היטב בסי' הש"ת לדעת מקורה ואגילה ואשמחה בו ובתורתו. דברי מחו' אוהבו נאמנו הדש"ת לנצח ומבקש אהבתו הטרוד על התורה ועבודת ה' זו עבודת הלוים. הק' צבי הירש הלוי החונה פה ק"ק קאפנהאגין יע"א. ונא להשיבני ע"י בי דואר ולתשובתו הרמה אחכה. ולכל המסתופפים בצילו שלום.
3
ד׳כמקרה התשובה הקודמת כן מקרה הנמשכת. שיצאה בנאומה וראשה פרוע. מבלי סופר מעתיק דברים כהוייתן. על כן הנני התנצלותי מודיע. ההכרח לא יגונה. אם נשמטו גם מזו דברים בגו. לא במרד ולא במעל.
4
ה׳תשובה
5
ו׳ו' סיון תקכ"ב לפ"ק אלטונא.
6
ז׳שלומות אלומות כו':
7
ח׳יתומים של ממנה אפוטרופוס בנכסי האפטרופוס שמת. גריעי מבע"ח ודאי
גי"ה הגיעני ביום ד'. ועם היותי טרוד הרבה כי הקיפוני הלכות כתנורו של עכנאי באגרות ממרחק. מלבד אשר אתי בלמודי תמידין כסדרן. וביחוד בס' מו"ק. שאני עסוק כעת בהדפסתו (אחר שהיה מונח מן הצד זה יותר משלשים שנה. ומגמר בעתיקתא כו') כמו שיראה פה רק עלה של נסיון לדוגמא. והפועל אינו עצל. נוגש אותי אץ לגמור מלאכתו דבר יום ביומו. כי הוא לחמו. מ"מ נפניתי לעיין בש"ח אודות אפטרופוס שמינהו אבי יתומים ומת גם הוא. ונמצא שאין עזבונו מספיק לצאת ידי חובותיו. והנה יתומיו רוצים לסלק יתמי הממנה אותו לאפטרופוס כפי ערך המגיע לכל יתר הבע"ח (כאשר הבינותי מכותלי מכתבו הנוטים. ולשונו הצר וקצר מהשתרע ומהתפשט עליו המובן מיד) וחזיתיה לדעתיה דמר. דמשוי זוזי דממנה כפקדון. ומייפה כחם טפי מבע"ח. ומטיבותיה אמינא דגריעי מינייהו טובא. דהא כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא. דרמב"ן ודעמיה פטרי ליה אפילו מפשיעה (כמו שלא נעלם ממע"ל) אי הכי מי מצינן לאפוקי מיד המוחזק. ואפילו מניה דידיה אי הוה בחיים. מאן ספין מאן רקיע להכריע. כ"ש מיתמי.
גי"ה הגיעני ביום ד'. ועם היותי טרוד הרבה כי הקיפוני הלכות כתנורו של עכנאי באגרות ממרחק. מלבד אשר אתי בלמודי תמידין כסדרן. וביחוד בס' מו"ק. שאני עסוק כעת בהדפסתו (אחר שהיה מונח מן הצד זה יותר משלשים שנה. ומגמר בעתיקתא כו') כמו שיראה פה רק עלה של נסיון לדוגמא. והפועל אינו עצל. נוגש אותי אץ לגמור מלאכתו דבר יום ביומו. כי הוא לחמו. מ"מ נפניתי לעיין בש"ח אודות אפטרופוס שמינהו אבי יתומים ומת גם הוא. ונמצא שאין עזבונו מספיק לצאת ידי חובותיו. והנה יתומיו רוצים לסלק יתמי הממנה אותו לאפטרופוס כפי ערך המגיע לכל יתר הבע"ח (כאשר הבינותי מכותלי מכתבו הנוטים. ולשונו הצר וקצר מהשתרע ומהתפשט עליו המובן מיד) וחזיתיה לדעתיה דמר. דמשוי זוזי דממנה כפקדון. ומייפה כחם טפי מבע"ח. ומטיבותיה אמינא דגריעי מינייהו טובא. דהא כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא. דרמב"ן ודעמיה פטרי ליה אפילו מפשיעה (כמו שלא נעלם ממע"ל) אי הכי מי מצינן לאפוקי מיד המוחזק. ואפילו מניה דידיה אי הוה בחיים. מאן ספין מאן רקיע להכריע. כ"ש מיתמי.
8
ט׳ברם לשון השאלה קצר וסתום קצת. ומסתמא מנהו אבי יתומים על מנת שיעסוק בעזבונו כמו בשלו (אם לא פרש בהדיא) א"כ לא עדיפי זוזי דיתמי מדידיה (וכדאשכחן נמי בגמרא. דאורי רבינא לרבינא זוטא) ובודאי לא דמי לפקדון דהדר בעיניה. וגרע נמי משאר בע"ח. שהלוה חייב אפילו באונסין. ודינו כשואל. ואפטרופוס כי האי. עדיף אפי' מש"ח. דלכ"ע חייב בפשיעה. ואיהו מפטר פטיר בכל גוונא. הילכך טפי מבע"ח ודאי לא שקלי. כולי האי ואולי אם יטענו בע"ח. אנן זוזי אית לן גבייהו דיתמי האפטרופוס. ויתמי דממנה אותו לאפטרופוס לית להו גבייהו מידי. דאבוהון הוא דאפסיד אנפשיה. שדי זוזיה בכדי. אע"ג דבאמת לא נ"ל. לפטור האפוטרופוס גם במזיק בידים. כדס"ל לקצת פוסקים. (דלא שאני להו לגמרי). מיהו כה"ג. שהלוה האפטרופוס המעות לטובת היתומים. כדרך שהיה נוהג בשלו. לא הוי מזיק בידיו. אע"פ שמדברי מהרי"ק (בשורש ך"ג) משמע לכאורה דחשיב ליה מזיק. אך לא בהחלט. עכ"פ מספיקא מי איכא למימר דמפקינן אפילו מניה. כ"ש מנייהו דיתמי נמי.
9
י׳אברא כי איתנהו לזוזי דמפקיד שמנהו אפוטרופוס. או סחורות ומטלטלי בעינייהו. ואפילו מאי דאתי מחמתייהו (ובזו ג"כ לשון השאלה מסופק. לא מצינא למיקם עלה) כה"ג ודאי הלכה רווחת בישראל. שאין לבע"ח בהם כלום. כמוזכר בכמה מקומות בח"מ סק"ח ס"ד (עיין סצ"ו וצ"ז ברמ"ר וזולת הרבה) גם בהלואה ונדוניא והקפה. את זה ראיתי להשיב בהחפזי בשעה שאין הלבלר יוצא בקולמוסו. לא עברתי ממצותו. והנני מוכן לטובתו. נאמן אהבתו. הטרוד יעב"ץ ס"ט.
10
י״אוזאת מה שכתב אלי שנית הרב השואל הנ"ל. אחר שקבל תשובתי הנ"ל בנדון זה.
11
י״בוזאת מה שכתב אלי שנית הרב השואל הנ"ל. אחר שקבל תשובתי הנ"ל בנדון זה:
12