שאילת יעבץ, חלק ב ס״הSheilat Yaavetz, Volume II 65
א׳מכתב מתלמידי הותיק על אודות הוט צוקר: אם מותר בפסח. והזכירני דברים שאמרתי לו בע"פ על ענין זה.
1
ב׳שלום וישע רב לה"ה אדמ"ו ומחו' הרב המובהק הגאון האמתי רבן של בני הגולה. בחסידות ופרישות על גבי כולם עולה דבריו כסולת בלולה. נ"י ע"ה פ"ה כבוד מהורר יעקב נר"ו.
2
ג׳דין אכילת צוקר בפסח ותערובתו
גי"ה מך"ה העבר הגיעני על נכון וכו'. ועדיין מחויב אני לשלוח ההעתקה מדברי קדשו. הנה מונח פה מועתק. ומה שיצא מפיו הקדוש אודות הצוקר בימים רבים שעברו. הן הנה הדברים אני הייתי אצל מהרמ"ח ז"ל בפסח. וכיבד אותי עם טע והוט צוקר לשתות. ושאל אותי האם אני מן המחמירין שלא לשתות הוט צוקר. והשבתי חלילה הגם לכבוש המלכה עמו בבית. אם הוא שותה גם אני לא אמנע. והגיד לי שהוא היה כמה פעמים במקום אשר יבשלו שם את הצוקר עם ר' ליב ק"ה אשר היה באותו פעם ג"כ בביתו. וראה שאין בו חשש חימוץ כלל. ומפני כך הוא מתירו. והשבתי לו שאין בידו להתיר שום דבר מה שאב"ד שלנו אוסר. אך אני שותה על עדותו שעד אחד נאמן באיסורין. עאכ"ו אדם גדול כמותו. וחרה לו היטב. והרצתי הדברים לפני אדמ"ו הה"ג נר"ו. והיה שם אתנו ר' אברהם בן הרב ר' דוד מקידאן. אשר גם הוא היה מונע לשתותו אפילו קישטן צוקר. עד שגער בו אדמ"ו הה"ג נר"ו. וסוף דבריו שמפני חשש רחוק כי האי אין למנוע שמחת י"ט. והביא ראיה מדברי אביו הגאון זצ"ל ע"ד מצה שרויה שהמתחסדים פורשים מהם. והוא ז"ל סתר כל דברי המחמירין. וסוף דבריו עולה כה"ג. ואמר לנו אדמ"ו הה"ג נר"ו. שהוט צוקר הנקח מגוי הדר בשכונתו. הוא כשר יותר מכל מצות שלנו. והלואי שכזית אפיקומן שאכלנו. יהיה כ"כ בהכשר. ע"כ דברי פי חכם חן. ובאמת אין הדעת סובלת כל החומרות המתחדשים בכל יום. ועכשיו באה שערורי' ששמן זית אינו מן המובחר לאכלו בפסח. ומימי לא שמעתי ולא ראיתי שנזהרין בכך. אך לקחו תמיד מחבית מלאה. ובכלי מוכשר לי"ט ותו לא מידי. ואני טרוד מאד עם כלי ביתי לפנותם ולשלחם לק"ק הלברשטט אשר דעתי לנסוע עם כל בני ביתי ה"י בשבוע הבע"ל בעזה"י ושבתי בבית ה' לא"י. ובזה יתענג על רוב שלום וטוב כעתירת נפש אוהבו תלמידו הנכנע ד"ש בכל לב. הק' יעקב הכהן.
גי"ה מך"ה העבר הגיעני על נכון וכו'. ועדיין מחויב אני לשלוח ההעתקה מדברי קדשו. הנה מונח פה מועתק. ומה שיצא מפיו הקדוש אודות הצוקר בימים רבים שעברו. הן הנה הדברים אני הייתי אצל מהרמ"ח ז"ל בפסח. וכיבד אותי עם טע והוט צוקר לשתות. ושאל אותי האם אני מן המחמירין שלא לשתות הוט צוקר. והשבתי חלילה הגם לכבוש המלכה עמו בבית. אם הוא שותה גם אני לא אמנע. והגיד לי שהוא היה כמה פעמים במקום אשר יבשלו שם את הצוקר עם ר' ליב ק"ה אשר היה באותו פעם ג"כ בביתו. וראה שאין בו חשש חימוץ כלל. ומפני כך הוא מתירו. והשבתי לו שאין בידו להתיר שום דבר מה שאב"ד שלנו אוסר. אך אני שותה על עדותו שעד אחד נאמן באיסורין. עאכ"ו אדם גדול כמותו. וחרה לו היטב. והרצתי הדברים לפני אדמ"ו הה"ג נר"ו. והיה שם אתנו ר' אברהם בן הרב ר' דוד מקידאן. אשר גם הוא היה מונע לשתותו אפילו קישטן צוקר. עד שגער בו אדמ"ו הה"ג נר"ו. וסוף דבריו שמפני חשש רחוק כי האי אין למנוע שמחת י"ט. והביא ראיה מדברי אביו הגאון זצ"ל ע"ד מצה שרויה שהמתחסדים פורשים מהם. והוא ז"ל סתר כל דברי המחמירין. וסוף דבריו עולה כה"ג. ואמר לנו אדמ"ו הה"ג נר"ו. שהוט צוקר הנקח מגוי הדר בשכונתו. הוא כשר יותר מכל מצות שלנו. והלואי שכזית אפיקומן שאכלנו. יהיה כ"כ בהכשר. ע"כ דברי פי חכם חן. ובאמת אין הדעת סובלת כל החומרות המתחדשים בכל יום. ועכשיו באה שערורי' ששמן זית אינו מן המובחר לאכלו בפסח. ומימי לא שמעתי ולא ראיתי שנזהרין בכך. אך לקחו תמיד מחבית מלאה. ובכלי מוכשר לי"ט ותו לא מידי. ואני טרוד מאד עם כלי ביתי לפנותם ולשלחם לק"ק הלברשטט אשר דעתי לנסוע עם כל בני ביתי ה"י בשבוע הבע"ל בעזה"י ושבתי בבית ה' לא"י. ובזה יתענג על רוב שלום וטוב כעתירת נפש אוהבו תלמידו הנכנע ד"ש בכל לב. הק' יעקב הכהן.
3
ד׳אעפ"כ אני נמנע מלאכול בפסח הוט צוקר הנעשה ע"י אומן ערל. משום חומרא דפסח. לא הוצרכתי אלא להוציא מדעת המחמירים גם במקום הפסד ובתערובתו בדיעבד. גם יש מורים שוטים מאבדים ממון ישראל בחנם. אבל בקישטן צוקר מן ההפתק. כבר פשט ההתר ע"פ אמה"ג זצ"ל.
4