שאילת יעבץ, חלק ב ס״וSheilat Yaavetz, Volume II 66
א׳העתק אחר מכתב אדמ"ו נר"ו. על אודות טיבו של ספר יושר לבב חדש מקרוב בא.
1
ב׳בענין סי"ל מה טיבו
ואשר הקשית לשאול מה טיבו של ס' יושר לבב. לא אוכל למנוע ממך להצילך ממכשול ח"ו. כי מחברו הוא בעיני אנדרוגינוסי בדעותיו. כי באמת שלח יד לשונו בגבוה שעל גבוה שומר ישראל. כמעט חר"ו ממש. ר"ל מהאי דעתא שבשתא. ואין לי לפרוע אותן. כי בחלה נפשי בהן. והיו בעיני לזרא להעלותן על שפתי. אף כי אל פני (ועכ"ז כבר הצגתים בסיום ספר המטפחת. לסלק המכשול מרבים אשר לא יבינו) ולא היה לי פנאי לציין המקומות בספרו. ואתה בהול עליו. לכן לא רציתי לעכבו יותר. אך אתה בני שמע בקולי אל תטריד מחשבתך בו. למען ה'. ולא תהא לך זאת לפוקה חלילה. בשגם במקומות ממנו לשונו נלעג לשון אין בינה. והמינין מצאו בו מקום לרדות. כמ"ש בספר שמוש. אם אמנם יש לו מקום להתנצל בעדו. שלא כיון למינותם בכך. ואף באמת נמצאו בו גם דברים נכוחים ידועים הם מלפנים. ותמצאם מפוזרים לרוב בחבורי ביחוד בהקדמת ס' עמודי שמים. גם בתוך גוף הספר ובמגדול. ובעץ אבות ובתה"ק ובשבירת לה"א: ובפרט בס' שמוש. נגלו תעלומות בעזה"י. בדרושים הללו. שנגע בהם מחבר ס' הנ"ל. הפוך והפוך בהם דכלא בהם בנגלות ובנסתרות הללו: דבר דבור על אפניו בס"ד. כהמה וכהמה דברים רבים תפוחי זהב במשכיות זהב. נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת קדושים. בניי שנו מדות. שהם תרומות מתרומות הקדשים. רק בדרוש הצמצום לא נמצא דבר בחבורי הנדפסים כבר. אבל גם בזה כבר מלאתי ידי לה' להזכירו ולהסבירו כיד ה' הטובה עלי בספר המטפחת. הכתוב אצלי זה שנים. אי"ה יצא לאורה בקרוב תראה אור ותהנה בודאי (ברוך ה' כבר יצא לאור עולם לפקוח עינים) אך מחבר הנ"ל לא שמר פיו ולשונו שלח רסן מפניו. ישתאה העומד על דבריו המשולחים. כמעט אני אומר ברוך המקום כו'. לכן השמר והזהר ואל ירד בני עמו. כי ברוב דבריו לא יחדל פשע. כאיש אשר אין מעצור לרוחו: והראה ג"כ חלומות והבלים הרבה. שאין הדעת נוחה בהם ודב"ל.
ואשר הקשית לשאול מה טיבו של ס' יושר לבב. לא אוכל למנוע ממך להצילך ממכשול ח"ו. כי מחברו הוא בעיני אנדרוגינוסי בדעותיו. כי באמת שלח יד לשונו בגבוה שעל גבוה שומר ישראל. כמעט חר"ו ממש. ר"ל מהאי דעתא שבשתא. ואין לי לפרוע אותן. כי בחלה נפשי בהן. והיו בעיני לזרא להעלותן על שפתי. אף כי אל פני (ועכ"ז כבר הצגתים בסיום ספר המטפחת. לסלק המכשול מרבים אשר לא יבינו) ולא היה לי פנאי לציין המקומות בספרו. ואתה בהול עליו. לכן לא רציתי לעכבו יותר. אך אתה בני שמע בקולי אל תטריד מחשבתך בו. למען ה'. ולא תהא לך זאת לפוקה חלילה. בשגם במקומות ממנו לשונו נלעג לשון אין בינה. והמינין מצאו בו מקום לרדות. כמ"ש בספר שמוש. אם אמנם יש לו מקום להתנצל בעדו. שלא כיון למינותם בכך. ואף באמת נמצאו בו גם דברים נכוחים ידועים הם מלפנים. ותמצאם מפוזרים לרוב בחבורי ביחוד בהקדמת ס' עמודי שמים. גם בתוך גוף הספר ובמגדול. ובעץ אבות ובתה"ק ובשבירת לה"א: ובפרט בס' שמוש. נגלו תעלומות בעזה"י. בדרושים הללו. שנגע בהם מחבר ס' הנ"ל. הפוך והפוך בהם דכלא בהם בנגלות ובנסתרות הללו: דבר דבור על אפניו בס"ד. כהמה וכהמה דברים רבים תפוחי זהב במשכיות זהב. נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת קדושים. בניי שנו מדות. שהם תרומות מתרומות הקדשים. רק בדרוש הצמצום לא נמצא דבר בחבורי הנדפסים כבר. אבל גם בזה כבר מלאתי ידי לה' להזכירו ולהסבירו כיד ה' הטובה עלי בספר המטפחת. הכתוב אצלי זה שנים. אי"ה יצא לאורה בקרוב תראה אור ותהנה בודאי (ברוך ה' כבר יצא לאור עולם לפקוח עינים) אך מחבר הנ"ל לא שמר פיו ולשונו שלח רסן מפניו. ישתאה העומד על דבריו המשולחים. כמעט אני אומר ברוך המקום כו'. לכן השמר והזהר ואל ירד בני עמו. כי ברוב דבריו לא יחדל פשע. כאיש אשר אין מעצור לרוחו: והראה ג"כ חלומות והבלים הרבה. שאין הדעת נוחה בהם ודב"ל.
2
ג׳עד כאן דברי תשובתי שכתבתי לתלמידי החביב הנ"ל: ששאלני וחקרני על אודותיו של ס' יושר לבב ולא נשארה ממנה העתקה בידי. ושלח לי העתק הנ"ל:
3