שם משמואל, בחוקתי י׳Shem MiShmuel, Bechukotai 10
א׳שנת תרע"ט
1
ב׳במדרש אמר הקב"ה לעולמו כו' יעקב בוראך יעקב יצרך כדכתיב בוראך יעקב ויצרך ישראל, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר בהמות לא נבראו אלא בזכותו של יעקב וכו' ר' יהושע בר"נ בשם רחב"י אמר שמים וארץ לא נבראו אלא בזכותו של יעקב כו', נראה לפרש דהנה בריאת העולם שהי' מתגשמים והולכים, הי' ירידה לצורך עלי' כמו הנוטע גרעין בארץ שהוא בלה ונרקב ונפסד, אבל הוא צורך קיבוץ כחות הארץ להוציא ענף ולשאת פרי משובח אלפי אלפים יותר מהגרעין שנטע, כך היתה הכוונה שעבודת השי"ת העולה מהתחתונים ומגשמת הארץ זה נרצה ומשובח יותר מכל עבודת העליונים, והנה אברהם ויצחק עדיין לא היתה מטתם שלימה, כי עוד הי' נמצא בגופם מעט מחלקי תערובת הרע והוצרך להדחות עם זרעם ישמעאל ועשו, אבל יעקב הי' ברי' בלי פסולת כלל אפי' בגופו ע"כ היתה מטתו שלימה, וע"כ לא מצינו קרבן שלמים באברהם ויצחק אלא ביעקב, כי דם הקרבן נגד נפש האדם והאברים נגד הגוף, ובאשר לא הי' גופם של או"י כ"כ נקי ע"כ לא הי' אפשר שאכילת גופם יהי' כ"כ נרצה כמו אכילת מזבח, אלא יעקב שהי' בלי שום פסולת הקריב שלמים שאכילת הבשר הי' כמו אכילת המזבח, וע"כ הי' תכלית הבריאה, וצורת תם חקוקה בכסא, שהרי הוא העלה תכלית החומר והגשם כמו שהי' הכוונה בהבריאה, וזהו הפירוש בוראך יעקב ויצרך ישראל, כמו שכל נטיעת האילנות מתיחסים להפרי, כן כל הבריאה מתיחסת ליעקב:
2
ג׳ובא ר"י דסכנין והוסיף לבאר בהמות לא נבראו אלא בזכותו של יעקב, היינו בהמות שהם תכלית החומר לא הי' לשום אדם כח להעלותם אלא יעקב מפני שהי' מטתו שלימה שאפי' גופו ונפש הבהמית שלו הי' כולו קודש בלי פסולת ע"כ בכחו להעלות גם את גשם הבהמית לשורשו:
3
ד׳ור"י בר"נ הוסיף ליתן טעם ואמר שהשמים והארץ לא נבראו אלא בזכותו של יעקב, כי ידוע שהשמים משפיעים ופועלים והארץ מקבלת ונתפעלת, ואם יצוייר העדר האחד יתחייב מזה גם העדר השני, כי אי אפשר זה בלי זה, כי לא יתכן לקרות פועל אלא כשנמצא נפעל וכן להיפוך, וזהו דעת רשב"י ששניהם נבראו כאחת בלי הקדם האחד על השני, והנה מדתו של יעקב איש תם יושב אוהלים מחבר עלמא עלאה ועלמא תתאה, ודוגמתם הוא חיבור שמים וארץ, ומובן שלולא החיבור אין השמים פועלים על הארץ והארץ אינה מקבלת, וע"כ שמים וארץ לא נבראו אלא בזכותו של יעקב, ובזה נכללה כל הבריאה כולה:
4