שם משמואל, חנוכה י״גShem MiShmuel, Chanukah 13
א׳ליל ו'
1
ב׳הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם וכו' הנה מלכות יון הרשעה ראה אותה דניאל בדמות נמר עז שבחיות כאמרם ז"ל הוי עז כנמר, וע"כ הי' בהם מדת העזות ביותר כידוע בספרים, אך הקב"ה בורא ממכה עצמה רפואה כדכתיב וממכותיך ארפאך, והיינו דממדה זו עצמה מדת העזות התחיל הישועה, כי לולא מדת העזות לא יתכן שחשמונאי ובניו לבדם ירהבו עוז בנפשם להוציא חרב שלופה על מחנה כבדה של יוונים, כחול אשר על שפת הים לרוב גבורי חיל שכבשו את כל העולם, והי' להם למסור עצמם להריגה על קידוש השם כמו שעשו אלפים ורבבות קדושים קודם להם, ולא הרהיבו עוז בנפשם לבוא להלחם אתם, אלא באשר אז מדת העזות גברה ושלטה בעולם הוא קליפת יון, את כח מדה זו עצמה לקחו להם והרהיבו עוז בנפשם לבוא להלחם אתם, ובכן לקחו את מדה זו עצמה להקדושה, ובאמת זה עצמה הי' הישועה שכחם של היוונים שבה אל הקדושה ונשארו ריק מכל כח וסר צלם מעליהם, והבן הדברים:
2
ג׳והנה מדת העזות אף שבעצם היא מדה רעה מאד ועז פנים לגיהנם, מ"מ אם משתמש במדה זו בקדושה כגון החשמונאים וכיוצא בהם לעבודת השי"ת, הרי אמרו ז"ל גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה, ובש"ס הקשה על יָעֵל הלא מתהניא מעבירה, מזה מוכח דעבירה לשמה צריך להיות לגמרי לשמה בלי שום תערובות בלתי לשמה, ומזה לימוד להמשתמשים במדת העזות לעבודת השי"ת שישמרו היטב לנפשם שלא יתערב בו תערובות שלא לשמה ניצוח או להתיהר ולהראות כחו שלא ישוב מפני כל וכדומה, ובאם לאו לא יצא מכלל עז פנים לגיהנם, ועל ענין זה בא הרמז בנרות חנוכה שאסור להשתמש לאורה שיהי' הכל לשמה כמו שהי' בשעת הנס, [ואפשר מטעם זה לא תקנו סעודה שיש בה הנאת הגוף], ויש לומר שזה טעמא דאבוקה ומדורה פסולים, כי ענין שמן הנמשך אחר הפתילה מורה על ביטול להתכלל בלהב האש ומדורה ואבוקה אין השמן נמשך אחר האש אלא האש מלהט את השמן כמ"ש המהר"ל בספר נר מצוה, וע"כ פוסל אפי' נר של שעוה, או של חלב לנר חנוכה, וטעמא דמתירין נר שעוה וחלב מפני שכל משהו ומשהו שנעשה מהותך מכח האור נמשך אחר הפתילה, ואינו דומה למנורה ולאבוקה, וזה רמז דהתלהבות בעבודת השי"ת יבוא מבחי' ביטול לבד דהיינו לשמה כנ"ל [ובאמת שזהו בחי' טובה דבאם באה מבחי' ביטול יכול להיות שיהי' לשמה ובלא"ה אי אפשר], ואולי היינו טעמא דפוסל פסולי שמנים ופתילות שאין מדליקין בהם בשבת גם לחנוכה מפני שאינם נמשכין יפה אחר הפתילה מטעם זה, ולדידן דקיי"ל דמדליקין דמ"מ נמשכין הם אחר הפתילה אלא שאינם נמשכין יפה, דאי אינם נמשכין לגמרי לא הי' דולקין כלל:
3
