שם משמואל, חנוכה מ״אShem MiShmuel, Chanukah 41
א׳ליל ח'
1
ב׳ענין נרות חנוכה, יש לומר היות כי משונה הי' מפלת מלוכת יון ממלכיות הקודמות, שבבל ופרס ומדי נתבטל מלכותם ונפסק ממשלתם בהגיע זמנם ולא מחמת התגברות ישראל עליהם, וכמו גלגל העולה עד מרום קצו משם הוא יורד והולך, אבל מלכות יון אם לא גברו עליהם ישראל עדיין הי' ממשלתם קיימת, ומפלתם לא הי' בסדר הטבע, אלא מן למעלה מהטבע, ובאמת שהי' זה מחמת מסירת נפש ששארית ישראל מסרו נפשם על התורה ועל המצות עד להפליא כמבואר ביוסיפון וע"כ לעומתם הערה עליהם מן השמים רוח עוז וגבורה למעלה מהטבע, שמתי מעט מהכהנים והחסידים שלפו חרב מלחמה נגד המון רב של היונים שהי' אלפי אלפים פעמים ככה, שאין זה מדרך הטבע כלל ללבוש עוז כזה, ומסירת נפשם זה עורר עוד למעלה ישועה ממקום גבוה מאד למעלה משבעת ימי הבנין, וסדר הבריאה, ובכח זה הרם והנשא נצחו את היונים שמציאתם הוא רק מסדר הטבע והבריאה, וכדי להודיעם מאין בא להם ישועה זו, הי' נס בנרות המנורה שמונה ימים, וידוע ששבעה הוא כמספר ימי בריאת העולם, ושמונה הוא למעלה מסדר הבריאה, וב"ד של חשמונאים התבוננו בה בינה ותקנו לעומתם לדורות שמונת ימי חנוכה, וזהו שבזמר לחנוכה בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים, קבעו הוא נרות חנוכה כמו שפי' הסמ"ג, אהא דקבעום ועשאום י"ט בהלל והודאה, קבעום הוא מצות הנרות, ועשאום י"ט הוא להלל ולהודות, ומטעם זה עצמו מצותה על פתח ביתו מבחוץ, אף כי לעולם אין לך יפה מן הצניעות, וכל שהוא בסתר יש לו כח גדול יותר, כי כל שהוא בהסתר משומר ביותר מכחות חיצונים ואין בית הסתרים מקבל טומאה, מ"מ נרות חנוכה באשר דומיא דנס הנרות שבמקדש תקנוהו, יש בהן הארה גבוה מאד כמו עיקר ושורש הנס שהי' שם, והארה גדולה מאד כזו אין צריכה לשמירה, אדרבה זה עצמו הוא שמירה, וכחות החיצונים בורחים מפני', וזהו נ"ח משמאל, כי שמאל דוחה, והוא כענין שאמר הכתוב חכמות בחוץ תרונה, ברחובות תתן קולה, ואמרו חז"ל במקום שמרחיבין אותה זה התפשטות והתרחבות הקדושה, וזה עצמו הוא ענין נרות שמתפשט הארת הקדושה ברה"ר עלמא דפרודא, ומשום שההארה הוא ממקום גבוה מאד, וכמו שאנו אומרים וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ולא אמרינן קדושים, כי קודש הוא מלה בגרמי', והוא חכמה כידוע, וקדוש הוא מקבל קדושה מקודש, והיינו משום שהם שמונת ימי חנוכה וכנ"ל שהוא למעלה משבעת ימי בראשית, ולשון שמונת הגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שהוא התכללות כל השמונה ימים יחד, וע"כ כולם נקראים קודש, וכ"כ הנה ידוע בסדור האריז"ל שבכל לילה ולילה בהדלקת נר חנוכה מאיר מדה אחת מי"ג מדות של רחמים ובליל ח' מאיר מדת נוצר חסד עד גמירא, וענין נוצר חסד יש לפרש שמירת החסד בפני החיצונים, ואיכת השמירה הוא מחמת הופעת אור גדול כנ"ל, שהוא מסמא עיני החיצונים, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על כל כלל השמונת ימים יצא מפני שהם כלולים:
2
ג׳וזה לימוד גדול על כל פרט ופרט שכמו אז בימי הנס עוררו במסירת נפשם כנ"ל, כן בכל שנה צריכין לעורר זה ברגש הנפש ובהתלהבות יתירה יותר מכפי רגילות הטבע, ואז מעוררין הארה יתירה והוא עצמה היא שמירה בפני כחות רעות המכניסין באדם מחשבות לא טהורות או בלבול הדעת, השי"ת יצילנו:
3