שם משמואל, חנוכה ס׳Shem MiShmuel, Chanukah 60
א׳ליל ו'
1
ב׳קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, בסמ"ג קבעום היינו הנרות, וכבר הגדנו דהא דעשאן ימים טובים נמי אנרות קאי, שמאיר בהם מאור שנברא ביום ראשון כמו בכל יו"ט שבזוה"ק שמאיר בו מאור שנברא ביום ראשון, דאל"ה לא הי' שייך לקרותם ימים טובים אחר שמותרים במלאכה וכבש"ס מגילה דמלאכה לא קבילו עלייהו ע"כ לא כתיב יו"ט, וממוצא הדברים ששלשה דברים תקנו, נרות, הלל, והודאה:
2
ג׳ונראה לפרש דהנה כתיב וחושך ע"פ תהום, ובמדרש חושך זו מלכות יון שהחשיכו עיניהם של ישראל בגזירתם, ואח"כ ביום הראשון נברא האור, וביום השני יהי רקיע להבדיל בין מים למים, וביום השלישי יקוו המים אל מקום אחד, ותדשא הארץ, ונראה דהנה ברמ"ז דר"ת חשך הוא, חמור, שור כלב, וידוע בזוה"ק דמהרכבת קליפת שור וחמור יוצא כלב, וידוע עוד דלעומתם בקדושה המכניע את שלש קליפות טמאות אלו הם מדות אברהם יצחק ויעקב, אברהם מדתו חסד קו ימין לעומת קליפת חמור, ע"כ כתיב בי' רמז לדבר ויחבוש את חמורו, יצחק מדת גבורה, והוא הרמת הנפש, רמה קרני בה' ברשפי אש מסתעף מקו השמאל ופני שור מהשמאל, לעומת קליפת שור, יעקב כלול הוה, ומדתו תפארת הכולל שתי המדות חסד וגבורה, לעומת קליפת כלב היוצא מהרכבת שור וחמור, והם לעומת גוף ונפש ושכל, אברהם בשכל המאיר ובא כמ"ש בו מי האיר ממזרח וגו' ובמדרש בוא והאיר לפני, יצחק בנפש שהקריב עצמו לקרבן דכתיב בי' נפש, והוא תוספת קדושה לקרב אפי' הנפש שהיא נמוכה מהשכל, ויעקב הוסיף קדושה עוד יותר שאפי' הגוף יתקדש, ולא ראה טפת קרי מימיו:
3
ד׳והנה יון דאיקרי חשך ר"ת חמור שור כלב, מוכח דהוא הכוללת שלשתן, והוא בטומאה לעומת יעק"א ע"ה בקדושה דכלול הוה, והנה הכהנים החשמונאים שנצחום נראה שבמסירת נפשם זכו להארה עליונה למעלה מחלוקי הקוים, וכבר דברנו בזה, וע"כ התגברו במלחמה שהוא מקו השמאל היפוך מדת הכהנים שהם מצד הימין מדת החסד, ונראה שמה"ט כתיב במזמור שיר חנוכת הבית לדוד שמתייחס לחנוכה, זמרו לה' חסידיו, ויש לפרש שלשון זמרו הוא מלשון זמיר עריצים, הוא כריתת כחות הרעות והוא מדת הדין, וע"כ בכל מקום שייך זה ללוים, ומ"מ אומר זמרו לה' חסידיו, היינו אותם שהם מרכבה למדת חסד, ובפשיטות נמי שהלוים הם המשוררים, וכאן מיחס לחסידים, ונראה שמה"ט הוא, שמחמת ביטול ומסירת נפשם לה' זכו להארה הגבוה מכל חלוקת הקוים, וכבזוה"ק (קמ"ח:) ת"ח דוד זמין לי' למלכא ולמטרוניתא לנייחא מה עביד שני בדיחי מלכא בגין רופינוס, ומאן אינהו דכתיב כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו, וחסידיך ירננו לוייך ירננו מבעיא לי' דהא ליואי אינון בדיחי מלכא וכו' אמר לי' דוד מארי כד אנת בהיכלך את עביד רעותך, השתא דזמיננא לך ברעותי קיימא מילי לאקרבא אלין דאינון חשובין יתיר, והפירוש יש לומר דוד הוא הי' המבטל א"ע בתכלית הביטול להשי"ת וכל ספר תהלים מלא מזה, זכה להארה גבוה למעלה מהתחלקות הקוין, וע"כ שני בדיחי מלכא, וכזה י"ל בחשמונאים שהיתה המלחמה ע"י כהנים וזמרו לה' חסידיו כנ"ל:
4
ה׳והנה בבריאת העולם הזכיר הכתוב אחר החושך שלשה בריאות, אור, רקיע, ויקוו המים ותדשא, ונראה שהם מקבילים לעומת שלשה קליפות שבר"ת חשך לעומת חמור בקליפה, שלעומתו בקדושה הוא אברהם המאיר ובא כנ"ל נברא אור ביום ראשון מדת החסד, ולעומת שור בקליפה שלעומתו בקדושה יצחק מדת הדין להרחיק מה שראוי להרחיק, וזה נרמז נמי במהות השור ששורשו מפני שור מהשמאל, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה מש"ס ר"ה בטעם פסול שופר של פרה כיון דקיימי גילדי גילדי מתחזי כשנים ושלשה שופרות, וזה מדת שור בין בטומאה לעשות פירוד בין הדבקים, ובין בקדושה לרחקא מה שראוי לרחק, ע"כ לעומתו נברא ביום שני רקיע המבדיל בין מים למים, ולעומת כלב בקליפה היוצא מהרכבת שור וחמור שלעומתו בקדושה הוא יעקב דכלול הוה כנ"ל, נברא ביום השלישי שני דברים, גמר מלאכת המים המורה על פירוד, וכן פירוד בין המים לבין הארץ לישובו של עולם, זה מתיחס למדת יצחק שור בקדושה. ומאמר השני תדשא הארץ להכין מזון לעולם בחסדו, שזה מתיחס למדת חסד לאברהם, וזהו שנברא בו שני דברים ונכלל ביום זה שני המדות והוא מדת תפארת דכלול היא וממוצא הדברים דלעומת שלשה דברים בטומאה הרמוזים בתיבת חשך, נברא התיקון בשלשה ימים:
5
ו׳ולפי האמור יתפרש נמי השלשה דברים שתקנו ב"ד של החשמונאים אחר נצחון את היוונים שהי' כוללים שלשה חלקי הרע הרמוזים בתיבת חשך, נרות חנוכה יש בהם הארה מאור שנברא ביום ראשון זהו בזכות אברהם שזכו לבחי' השכל היפוך חמור שבטומאה, הלל שבו הרמת הנפש רמה קרני בה' שמסתעף מקרני השור בקדושה וההלל מתיחס ללוים כבמשניות והלוים קוראים את ההלל משום שזה ממדתם, זכו בזכות יצחק שזכה לבחי' הנפש כנ"ל וכמ"ש הללי נפשי את ה', והודאה שנטלתי יותר מחלקי הוא אפי' לעשות מהגוף קודש זכו בזכותו של יעקב, וכל שלשה אלה נרמזים בכתוב זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קדשו, זמרו לה' הוא ההלל, חסידיו הוא נרות חנוכה שבהן אור שנברא ביום הראשון מדת החסד, והודו הוא הודאה:
6