שם משמואל, חנוכה ס״אShem MiShmuel, Chanukah 61
א׳ליל ז'
1
ב׳כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגיד היות כי חודש טבת מתחיל ירחין דעשו, אבל ר"ח טבת נכלל בימי חנוכה שהזמן נתעלה בזה מקיימין הכתוב מחצת ראש מבית רשע, עכ"ד, ויש לבאר הדברים עוד יותר דהנה כבר דקדקנו בלשון הש"ס כשנכנסו היוונים להיכל טמאו כל השמנים, שלכאורה תיבת כשנכנסו מיותר, ודי הי' לומר שטמאו היוונים כל השמנים שבהיכל, וממילא מובן שנכנסו, דאם לא הי' נכנסים בהיכל לא הי' אפשר להם לטמא כל השמנים שבהיכל:
2
ג׳ונראה שבא להגיד שהי' צרה כפולה, הכניסה הי' צרה בפני עצמה, והטומאה הי' צרה בפני עצמה, ויתבאר עפי"מ שאיתא בזוה"ק בליקוטי תורה מהאריז"ל שענין מיתה הוא מחמת שכחות הטומאה באין בהחולה, ונשמה הקדושה אינה יכולה לסבול ומסתלקת עכ"ד, ואף שבכל מקום הטומאה בורחת מפני הקדושה כמ"ש מפני שרי גברתי אנכי בורחת, מ"מ מחמת חטא אדה"ר ניתן רשות לכחות הטומאה לכנוס בו עוד בו נשמתו והנשמה אינה יכולה לסבול את הטומאה ומסתלקת, והנה ידוע שעיקר חיות האדם הוא בלב וכאשר פוסק הלב לדפוק מחמת סילוק החיות, האדם מת תיכף, ובמדרש שבהמ"ק נקרא לבן של ישראל וע"כ נקרא לבנון, ע"ש הלב, וע"כ כמו באדם הפרטי כשכחות הטומאה נכנסין ללב נסתלק חיות הלב ועמו נעדר החיות מכל הגוף, כן בכללות אומה הישראלית כשנכנסו היוונים להיכל לא היתה קדושת ההיכל יכולה לסבול ונסתלקת, וזהו ובאו בה פריצים וחללוה, שנסתלק הקדושה מבהמ"ק שהוא לבן של ישראל ועמה נעדר חיות הקדושה מכל ישראל, וע"כ אף בלתי טומאת השמנים אלא מחמת כניסתם להיכל לבד הי' צרה גדולה מאד, ויש להוסיף ולומר היות מבואר במהר"ל ששלש מלכיות בבל מדי יון הי' ענינם ע"ז ג"ע שפ"ד, ויון הוא שפ"ד היפוך מיעק"א שלא ראה טפת קרי מימיו, וזה עצמו שנכנסו להיכל הוא ענין שפ"ד כנ"ל, ונרמז בש"ס גיטין בטיטוס שגדר את הפרוכת והי' דם מבצבץ ויוצא כסבור שהרג א"ע, ועוד רמזו בש"ס יומא קשה עליהם טהרת כלים יותר משפ"ד, והכל ענין אחד מובן מדברי הזוה"ק מענין המיתה כנ"ל, ומה גם היוונים שזה הי' ענינם:
3
ד׳ובזה יש לפרש יוונים נקבצו עלי כו' ופרצו חומות מגדלי, דכנס"י נקראת חומה כמ"ש אני חומה, כי חומה הוא המאחד את כל אנשי העיר וכברש"י מגילה (ב':) וכן כנסת ישראל הוא ההתאחדות כלל ישראל, וזה עצמו הוא חומה כנגד האויב, ילהיפוך האומות הם ענפין מתפרדין, מה גם מלכות יון ששורשם שפ"ד שהוא ענין פירוד בין הדבקים, ע"כ א"א לומר בהם לשון קיבוץ, שהם היפוך מקיבוץ, אלא מחמת קטרוגי דערלה דהי' תמן כמו שהגדנו במאמרים הקודמים בשם הזוה"ק, ואין לך דבר המקלקל את הקיבוץ כמו פגם ברית כמו שכבר הארכנו בזה במק"א, וכבר הגדנו בשם כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שפירש דברי המדרש ריש מגילת אסתר שהי' מלאכי השרת מדדין פתקין לפני הקב"ה ואמרו בהמ"ק חרב והרע הזה יושב ועושה מרזיחין, אמר להם הקב"ה תנו ימים כנגד ימים דכתיב בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות ומביאין ערימות בשבת, והגיד הוא ז"ל שטענת מה"ש הי' מאחר שבהמ"ק שהי' משוש כל הארץ חרוב מאין בא שלוה זה בעולם שהרשע זה יושב ועושה מרזיחין, והשיב להם השי"ת באשר ששבת הוא מנוחה וכשפגמו ישראל בשבת נטלו האומות המנוחה עכ"ד, וע"כ בשביל קטרוגא דערלה שנפגם קיבוץ ישראל השיגו היוונים כח הקיבוץ, וזהו יוונים נקבצו עלי, ובשביל זה פרצו חומות מגדלי, היינו שבשביל כניסתם להיכל גרמו סילוק של אני חומה מלב ישראל:
4
ה׳והוסיף לומר וטמאו כל השמנים ששמן רומז לחכמה, והיינו מחמת שהכניסו טומאה וטמטום בהשכל לעומתו נסתלק שכל האלקי ממוח ישראל, והנה שתי צרות אלו הם פגם במוח ופגם בלב, והנה החשיכו עיניהם של ישראל, כי עינים כינוי לשכל והסנהדרין נקראין עיני העדה, והעינים הם נמי שערי הלב כבזוה"ק שהלב הוא ג"ע שבאדם והעינים הם שערי ג"ע, א"כ בזה שאמרו ז"ל שהחשיכו עיניהם של ישראל כללו פגם מוח והלב:
5
ו׳והנה כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום לקחו מהם את כל כחותיהם בגשמיות וברוחניות, יא"כ לעומת שהי' כח היוונים להחשיך עיניהם של ישראל שהוא במוח ולב כנ"ל נהפוך הוא ועלו ישראל במדריגה גבוה מאד והאירו עיניהם והשכל נעשה זך ובהיר הוא בשחקים היפוך טמטום וטומאת השמנים שבהיכל כנ"ל, וטהרת המקדש שהוא רומז לטהרת הלב עד ששב להופיע בו חיות הקודש והתלהבות עבודה ברשפי אש שלהבתי' היפוך כניסת יוונים להיכל, ושני אלו מוזכרים בלשון ואח"כ באו בניך לדביר ביתך וטהרו את מקדשיך, זה הי' פועל דמיוני לטהרת הלב, והדליקו נרות בחצרות קדשיך, זה שמן זך כתית למאור המנורה, זה פועל דמיוני לטהרת וזיכוך ובהירות השכל, וע"כ תקנו נמי לדורות נרות חנוכה לעומת השכל, והלל והודאה בפה לעומת טהרת הלב, כי לישנא קילמוסא דליבא, וכמו מצות אלו בעשי' גשמית כן לעומתו הוא סיוע ברוחניות, והמשכיל בעת ההוא ישיב את כל אלה אל לבו, ואל יסתפק בגשמיות העשי', כי העשי' בלתי התעוררות הלב ורגש הנפש הוא כגוף בלי נשמה:
6
ז׳וממוצא הדברים שבחנוכה זוכין ישראל לבחי' השכל שבמוח זך ובהיר וטהרת הלב והתלהבות ורגש קודש:
7
ח׳ולפי האמור יובן הא שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שבאיזה ימים של חנוכה שנכנסין לירח טבת נתקיים מחצת ראש מבית רשע זה עשו, דהנה יעקב ועשו הי' הפוכים זה מזה, יעקב איש תם יושב אוהלים, איש תם הוא שלימת טהרת הלב, וברש"י כלבו כן פיו מי שאינו חריף לרמות קרוי תם, יושב אוהלים אהלו של שם ואהלו של עבר, הוא בשכל וכברש"י שבת שלשון אוהל הוא הארה כמ"ש בהלו נרו עלי ראשי, ובשלימות השכל והלב הוא מחבר דוגמתם עלמא עלאה ועלמא תתאה, וזה יושב אוהלים תרין כבזוה"ק, ומובן שעשו שהי' היפוך ממנו הי' פגום בשכל פגום בלב, וכבר הגדנו לפרש דברי המדרש כולו כאדרת שער מפוזר הוא פיזור כחות הלב, מפורד הוא פירוד משורשו והוא קלקול בשכל והנה בירחין דעשו יש לו שליטה להביא כחות רעות בעולם המקבילים למהותו המחשיכין את העינים [וידועין בכתבי האריז"ל שחדשים אלו הם בעיינין] ופוגמין את המוח ואת הלב, אך באשר ראשית הימום הם ימי חנוכה שזכו ישראל להארת העינים במוח ולב כנ"ל, בזה מוחצין את ראשו ומקיימין בו הוא ישופך ראש:
8
ט׳ונראה שכמו בפרטות כל שנה ושנה, כן הוא בכללות שכאשר בא העת שהרומיים יקבלו המלכות מהיוונים כי הארבע מלכיות נטלו כל אחד המלכות מהקודם לה, הקדים מפלת היוונים ביד ישראל וישראל קבלו את המלכות, והרומיים לא הי' יכולים לקבל את המלכות מהיוונים אלא בכח ישראל כבש"ס ע"ז דשלחו להו כ"ש אנן דישראל בהדן, ובזה הי' תיקון כללי למחוץ ראש מלכות אדום להפר עצתן למחות את ישראל ח"ו, וכל נס חנוכה הוא העומד לנו בגלות מלכות רביעית זו עד ישקיף ה' וירא וכימי צאתנו ממצרים יראנו נפלאות אכי"ר ב"ב:
9
י׳להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחקי רצונך, נראה דהנה המלאכים נקראים עושה דברו, וישראל נקראים עושי רצונך כמו שאנו אומרים בברכת חתימת ההלל וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וההפרש בין זה לזה שדיבור הוא בהתגלות ורצון הוא במצפון, והמלאכים עושים רק זה ששומעים בפורוש אבל לא ניתן להם לירד לסוף הכוונה והרצון, אבל לישראל ניתן להם לירד לסוף הכוונה והרצון, וכלשון הרמב"ם לרדוף אחר כוונת התורה, וכמ"ש הרמב"ן במצות קדושים תהיו, וכן במצות ועשית הישר והטוב, ולפי האמור יש לומר דזה עצמו הוא הענין שלעתיד יהי' מחיצת ישראל לפנים ממלאכי השרת ולוקחין לקח מפי הקב"ה והמלאכים בחוץ והם שואלים להם מה חידוש אמר היום הקב"ה כברש"י פרשת בלק, כי עוה"ב הוא עולם המצפון ושם יתגלה מה שבמצפון, וע"כ המלאכים שהיו עושי דברו לא יהי' ביכולתם שיתגלה לפניהם את המצפון, אלא ישראל עושי רצונך שהוא במצפון יזכו להתגלות המצפון:
10
י״אוהנה במה שנאמר בפירוש בתורה לא יכלו היוונים להעיז ולגזור עליהם להעבירם מהם, כי אפי' בלעם אמר לא אוכל לעבור את פי ה' וכמו שפירש כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דהיינו זה שנאמר בפירוש, עכ"ד, ע"כ לא הי' אפשר להם אלא להשכיחם תורתך, היינו שלא ידעו מה נאמר בהתורה, אבל זה שמהות ישראל לעשות רצון ה' ולרדוף כוונת התורה, ע"ז העיזו להעבירם לגמרי, וזה מותאם עם הגזירה כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל:
11