שם משמואל, חנוכה ס״בShem MiShmuel, Chanukah 62
א׳ליל ח'
1
ב׳ענין שמונת ימי חנוכה, הנה כתיב קץ שם לחושך וחשך הוא יון שחשכו עיניהם של ישראל בגזירתם, והיינו דכל אומות העולים במעלה סוף עלייתם הוא ירידתם כמו גבנינות הגלגל שמשם יורד והולך כן האומות כאשר חושבין לעלות יותר מגבנינות גלגל שלהם שבטבע הם יורדין והולכין מאליהם ואינן נזקקין לשום רסן בפיהם ולשום להם קץ, כי מאליהם הם יורדין לתוך הקץ, אבל היוונים אינן כן שמחמת גלגל הטבע הי' להם לעלות עוד יותר מק"פ עווקים כי הם בבחי' חכמה נגד שאר האומות, וכמו שטבע החכמה מתעלה ביותר מטבע החומר ומתגבר עליו כמו האדם שיש בו החכמה הוא מתגבר בתחבולותיו על כל חייתו ארץ ומושל עליהם ותופסין את הארי ואת הדוב ומכניסין אותן בגיהירזקי שלהם, ואף שיש להם כח עצום ורב ממנו, מ"מ תחבולות החכמה הוא יותר חזק ומתעלה על עוצם כוחם, כן הי' מלכות היוונים, ולולא שהצירו מאד לישראל ובא ישועתם למעלה מסדר הטבע הי' היוונים עוד מושלים בעולם, אבל מחמת שהריעו לישראל ביותר, שם קץ לחושך למעלה מן הטבע:
2
ג׳וע"כ נתעורר בקרב החשמונאים כח עצום למעלה מן הטבע, והלכו חשמונאי וד' בניו והתגרו מלחמה בעם רב כחול הים גבורים ועצומים מזויינים בכל כלי מלחמה, כי בער בלבם להבות אש יוצא מגבול וחק הטבע, וע"כ זכו נמי לנס למעלה מסדר הטבע, ולהורות על הישועה שבא להם ממקום גבוה כ"כ למעלה מסדר הטבע נעשה להם נס במנורה שהדליקו מפך אחד שמונה ימים, כי ידוע שמספר שבעה הוא עוד בטבע כמספר שבעת ימי בראשית, אבל שמונה הוא מספר למעלה מהטבע, ובזה מיושב קושיית הב"י שהקשה שמאחר שהי' בו להדליק יום אחד א"כ לא הי' הנס אלא שבעה ימים, ולפי דברינו אין כאן קושיא, דודאי אם הי' דולק שבעה ימים בלבד לא הי' מחשבין אלא נס של ששה ימים, שהרי על יום אחד הי' בטבע, וכל מה שדלק ששה ימים יותר הוא נס מלובש בטבע, אבל מאחר שדלק שמונה ימים הוא מורה על עצמו שכל מה שדלק הי' בכח למעלה מהטבע בלתי מלובש בטבע כלל:
3
ד׳וע"כ נמי נשאר לדורות מצות נ"ח שמונה ימים להיות מורה על ענין זה שורש הנס, וע"כ תקנו נמי על פתח ביתו מבחוץ, אף שבכל מקום אין לך יפה מן הצניעות, ובית הסתרים אינו מקבל טומאה, ובלא"ה נמי כל דבר המוצנע שורה בו כח עליון למעלה מן הטבע, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שאפי' עשו כחו כ"כ גדול מפני שכח רשע שבו הי' בהסתר ופושט טלפיו ומראה שהוא טהור עכ"ד, ומובן ממילא שכח הקדושה שהוא בהצנע הוא יותר במעלה, אבל מחמת שנס חנוכה הי' כח עליון בלתי מלובש בהטבע, איננו נזקק להסתר ואין בו חשש שיהי' צריך שמירה מכחות החיצונים, ואדרבה מעט אור דוחה רב חושך וכחות החיצונים בורחים, וכענין שכתוב לעתיד ואני אהי' לה חומת אש סביב, שבורחים מלהב האש כענין שכתוב להבה תלהט רשעים וכך הוא ענין נ"ח, וע"כ נ"ח בשמאל, שמאל דוחה:
4
ה׳ונראה עוד לומר דזה הענין דכתב האריז"ל דכל יום מימי החנוכה הוא מדה אחת מי"ג מדות וביום השמיני הוא מדת נוצר חסד ובה נכלל יתר החמשה מדות, כי כל החסדים צריכין שמירה מפני כחות החיצונים, כידוע בטענתם שלחסד כל אפין שוין, אך מדה השמינית שהוא מורה על מעלה יתירה משבעת ימי הבנין והוא למעלה מהמצרים זה עצמו השמירה להחסדים שלא יתלהטו ויאש להבה כנ"ל, וזה עצמו הוא מדת נוצר חסד, היינו ששומר את החסדים, וזהו בשמיני של חנוכה שאז בא לפועל ונודע מעלת חנוכה ולא על עצמו בלבד יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא למפרע, וידוע עוד כי למעלה משבעת ימי הבנין הוא נמי למעלה מסדר זמנים, ומ"מ אצלינו למטה הוא ביום השמיני, ויש לומר שזהו מה שאנו קורין ליום השמיני זאת חנוכה, כי תיבת זאת הוא התגלות ומורה באצבע כי זה הוא, והיינו כנ"ל כי יום השמיני מגלה ומורה באצבע על כל ימי חנוכה מי המה אלו:
5
ו׳הנה ביוסיפון מבואר שהיוונים הקריבו אז לע"ז חזיר על המזבח שהקימו להם, ואז ממש נפרץ המלחמה שקפצו החשמונאים על המזבח ההוא והרגו את היוונים, נראה שהיוונים רצו להסתייע מכח מלכות רביעית שנמשל לחזיר, אבל נהפוך הוא שבמדרש למה נקרא שמו חזיר שעתיד להחזיר המלוכה לבעלי', וע"כ אז חזרה המלוכה לישראל, ונראה שזה הי' הכנה טובה ופועל דמיוני על מלכות הרביעית, ובכח זה אנו מחזיקים מעמד במלכות הרביעית עד שעתיד להחזיר המלכות לבעלי' ב"ב אכי"ר:
6