שם משמואל, חנוכה ע״אShem MiShmuel, Chanukah 71
א׳זאת חנוכה
1
ב׳ענין מה שאנו קורין ליום השמיני זאת חנוכה, יש לומר דהנה הטעם שניתן להיוונים אז שליטה על ישראל, ומה חטא הי' שם, כבר הגדנו מדברי הזוה"ק שקטרוגא דערלה הי' שם, ופרשנו דזה מחמת חטא נשים נכריות שלקחו בבבל דנמשכה הערלה ולא מבשקר לי', וע"כ כמו שפגם ברית הוא כולל כל חלקי האדם כאמרם ז"ל כל שאין רמ"ח אבריו מרגישין וכו', לעומתו הי' העונש שליטת היוונים עליהם בלחץ גדול מאד בכל עניני חלקי האדם כלשון הרמב"ם שבטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול וכו', ונראה שמפני שהחטא הי' לקיחת נשים הנכריות, הי' העונש מדה במדה להפוך שגזרו תבעל לטפסר תחילה:
2
ג׳אך כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום זכו לישועה לעומתם שכולל נמי את כל חלקי האדם, וזהו שבא להם אות מן השמים שנרצה עונם בנרות המנורה, כי נר בגמטריא רמ"ח מקביל לעומת רמ"ח אברים שהי' מרגישים בחטא, ועוד שנים לעומת שני עינים [שאינם בכלל רמ"ח איברים השנוים באהלות] שחטא זה מתייחס לעינים כאמרם ז"ל בדור המבול הם חטאו בגלגל העין וכו' וכאמרם ז"ל אחרי עיניכם זו זנות וכו':
3
ד׳ונעשה להם נס זה שמונה ימים [מאחר שבא להורות להם שנרצה עונם שהי' קטרוגא דערלה] כענין שמונת ימי מילה, כי ענין שמונת ימי מילה מחמת שהאדם בטבע הבריאה נולד ערל, ומצות מילה מגביה אותו לכחות למעלה מטבע הבריאה שנברא בששה ימים בשבעת ימי בראשית ע"כ להורות זה בא מצות מילה בשמיני, וע"כ נמי ישראל שזכו לאות מן השמים בנס שמונה ימים בא להורות שזכו לכחות למעלה מסדר הטבע, כמו שמסירת נפשם על קידוש השם והרהיבת נפשם לצאת לקראת היוונים בחרב שלופה בני חשמונאי ומעט מעדת החסידים נגד אלפי אלפים יוונים מלומדי מלחמה מזוינים בכל כלי מלחמה, הי' למעלה מכל חשבון וסדר הטבע, וע"כ מצות נרות חנוכה שתקנו לזכר הנס אף שהוא כל שמונה מ"מ התכלית של המצוה הוא ביום השמיני, כמו מצות מילה שהוא ביום השמיני וכל שבעה הוא רק הכנה לשמיני, [אף שנקרא שמונת שהוא לשון קיבוץ כל השמונה] כן בנרות חנוכה אף שמצותן כל יום ויום, מ"מ כולם יש בהם נמי הכנה ליום השמיני, וזה מורה נמי מה שמוסיף והולך שתכלית כולם הוא יום השמיני, ואז זוכין כמו יום השמיני למילה שנקרא זאת אות הברית, וברית תרגום קיימא שנשאר לעולם בלי שינוי שאפי' משוך מהול הוא מדאורייתא, וע"כ אעפ"י שחטא ישראל הוא, כן נמי מיום השמיני לחנוכה נשאר הקיום מכל אורות חנוכה, וע"כ נקרא זאת חנוכה כלשון זאת אות הברית:
4
