שם משמואל, חיי שרה י״בShem MiShmuel, Chayei Sara 12
א׳שנת תרפ"א.
1
ב׳במדרש תנחומא שהי' אברהם מקונן על שרה כל הפרשה של אשת חיל מי ימצא וכו' זממה שדה ותקחהו זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה שנאמר ואחרי כן קבר אברהם את שרה ואינו מובן הלא כל ענין קניית שדה המכפלה הי' לאחר מיתתה:
2
ג׳ונראה דהנה בזוה"ק (קכ"ז.) בענין מערת המכפלה שיש שם פתחא דגן עדן, ומשמע שמקום זה ממוצע בין עוה"ז לג"ע, כמו פתח שהוא מקום ממוצע בין פנים לחוץ ומאגף ולפנים כלפנים ומאגף ולחוץ כלחוץ כמשפט ממוצע שיש בו קצת מזה וקצת מזה, ע"כ מקום זה מחבר עוה"ז לג"ע:
3
ד׳והנה בזוה"ק ח"ב (קמ"ט:) דאור שנברא ביום הראשון שנגנז לצדיקים לעת"ל אלמלי אתגניז מכל וכל לא קאים עלמא אפי' רגעא חדא אלא אתגניז ואזדרע כהאי זרעא דעביד תולדין וזרעין ואיבין ומני' אתקיים עלמא וכו', ושם בדף (קס"ו:) האי אור זרע לי' קב"ה בגנתא דעדנוי וכו' ועביד לי' שורין שורין בגנתא ואוליד ואצמח ועביד פירין ומנייהו אתזן עלמא וכו' וכבר הגדנו שאור שנברא ביום הראשון הוא אהבה ונגנז בשביל שלא ישתמשו בו רשעים לטנופא דהאי עלמא:
4
ה׳ונראה דהא דאזדרע בג"ע ועביד פירות וידוע דכל דברים העליונים מתעוררים ע"י התחתונים וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה ועיין ברמב"ן שמה, ובודאי נתעורר זה ע"י אהבה ותשוקת ישראל לאביהן שבשמים, אהבה שבתחתונים מעורר אהבה למעלה וזה גורם לזריעת וגידול אור שנברא ביום הראשון, ונראה עוד לומר שכמו נשמת ישראל העולין למעלה עולין דרך פתח ג"ע שבמערת המכפלה כדאיתא בספה"ק כן נמי תשוקת ישראל העולה הוא למעלה לעורר זריעה הנ"ל נמי הוא דרך פתח ג"ע שבמערת המכפלה, וכענין דבזוה"ק (ק"י) כמה דבר נש אתמשך בהאי עלמא ה"נ משכין לי' כד נפיק מהאי עלמא ובמאי דאתדבק בהאי עלמא ואתמשיך אבתרי' הכי אתדבק בההוא עלמא עכ"ל, והנה זה בא ללמד ונמצא למד שבפתח דמשכין לי' ואתדבק בההוא עלמא באותה פתח אתמשך בהאי עלמא ועולה תשוקתו לעורר זריעה הנ"ל הוא פתח ג"ע שבמערת המכפלה:
5
ו׳ולפי האמור מערת המכפלה הוא דוגמא להתחברות עלמא עלאה ועלמא תתאה, וזהו שבזוה"ק (קכ"ט.) רזא דמלה שדה המכפלה ודאי מאן מכפלה ה' דבשמא קדישא דאיהי מכפלה וכלא קיימו כחד ובגיני' קאמר באורח סתים ה' מכפלה דלא הוי בשמא קדישא אות אחרא מכפלא בר איהו עכ"ל וידוע דב' ההין דבשמא קדישא רומז לעלמא עלאה ועלמא תתאה מן העולם ועד העולם, וזו נקרא פתח האוהל כבזוה"ק (צ"ח.) וזו פתח ג"ע:
6
ז׳ומעתה מבואר ענין מהות מערת המכפלה שהוא מקום התשוקה שתחתונים נמשכין ומתדבקים בעליונים, והנה תשוקה הוא עצם החיות, וכל החיות בא מצד תשוקת הלב ממטה למעלה וכמו מים הנובעים נקראים מים חיים, וע"כ צדיקים לעולם נקראים חיים כבזוה"ק ובניהו בן יהוידע איש חי, כי תשוקתם הוא ברשפי אש ממטה למעלה:
7
ח׳ולפי האמור יש ליתן טעם מה שהי' מערת המכפלה תחת יד עפרון, ויתבאר דברי המדרש בשביל שנתן עין רע בממונו של צדיק לפיכך חסרו הכתוב אות אחת משמו, ולמה דווקא אות ואו ולא אות אחרת שהי' ניכר גם בקריאה, וי"ל דהנה בזוה"ק דכמו ישראל שזכו לכל מעלתם ע"י המירוק במצרים ואלמלא הי' בשעבוד מצרים לא הי' אפשר שיזכו למעלתם הרמה כן הוא א"י שלא היתה הגיע למעלתה אם לא היתה תחילה תחת יד הכנענים, וי"ל דכמו כלל א"י היתה צריכה להיות תחת יד הכנענים, כן נמי מערת המכפלה בפרטות היתה צריכה להיות תחת יד עפרון, והיינו כי ידוע דכל השיעבוד והמירוק הוא במה שהוא היפוך לו, וע"כ אברהם אפי' בדידי' לא הוה מסתכל הי' לו מירוק במצרים ערות הארץ, ואמר הקב"ה לאברהם צא וכבוש את הדרך לפני בניך ואברהם גדר עצמו מן הערוה לפיכך נגדרו כל ישראל בזכותו, וכן גזירת ד' מאות שנה שנגזר על זרע אברהם הי' במצרים ערות הארץ היפוך לישראל זרע קודש, וע"כ מערת המכפלה שמהותה חיות ותשוקה כנ"ל היתה צריכה להיות תחת יד עפרון ושמו מורה עליו מלשון עפר שאין בו שום חיות והוא יסוד התחתון מד' יסודות:
8
ט׳אך בעוד הי' צורך בו כמו קליפה לפרי הי' בו נמי צד חשיבות וכמו קליפת הפרי שהיא שומר לפרי דמטמא טומאת אוכלין, וע"כ הי' בשמו ואו שהוא אות החיים כידוע, וכן ברחב כתיב ונתתם לי אות אמת והחייתם וגו' ובזוה"ק דא ואו, ובזוה"ק (קס"ח.) יעקוב בואו אמאי בואו וכו' אמר רב ייסא אנא שמענא דכל מאן דאסתכל בחלמי' וחמא לי ליעקב מקסטר בקוספוי חיין איתוספן לי', והיינו דבעפרון אף דמהותו הי' כעפר בלי חיות מ"מ האיר בו הארה בעלמא מאות ואו, והנון שבסוף בא להקטין כידוע בדקדוק, אך כ"ז בעוד היתה מערת המכפלה תחת ידו והי' כמו קליפה שומר לפרי, אך בעבור שנתן עין רע בממונו של צדיק א"כ סילק ענינו ומהותו ממנה אל הממון וכבש"ס ב"ב נכרי כיון דמטא זוזי לידי' אסתלק [ובודאי כך הי' צריך להיות לבל לא יהי' לו שום חיבור לאברהם ולהמערה באמצעות גוף המכירה ע"כ הי' צריך שמקודם יסתלק ממנה עפרון ואח"כ יזכה בה אברהם וקנה אותה בחזקה וכמ"ש הרב אוה"ח באריכות] ע"כ בפסוק זה וישקול אברהם לעפרן כתיב חסר ואו כי אז דמטא זוזי לידי' אסתלק ע"כ ניטל ממנו אותה הארה ונשאר עפר בלי חיות, ועוד בתוספת נ' המקטין היינו שנשאר עוד גרוע מעפר שעפר עכ"פ יש צורך בו להוציא ממנו פירות, אבל זה לא נשאר בו שום תועלת וצורך:
9
י׳ולפי האמור יש לפרש דברי התנחומא שבריש מאמרינו, דהנה בזוה"ק (ע"ט.) בסתרי תורה ויקח אברהם את שרה אשתו דא גופא דאיהי לגבי נשמתא כנוקבא לגבי דכורא, ובדברי המחקרים שאברהם ושרה הם חומר וצורה, וכבר הגדנו שאין זה בדרך משל ומליצה לבד, אלא אברהם שזכה למעלתו ע"י חקירה ושכל הישר ושהי' שתי כליותיו נובעות חכמה הוריש נישראל בחינתו להיות ישרי המוח והשכל, וכאלו אברהם הוא בחי' הנשמה שבישראל, ושרה הי' בחינתה תשוקה וחפץ לאלקות, והי' הנסיון שלה שנלקחה לבית פרעה ואבימלך, ולא אתדבק בהו, ונחתת וסלקת, ולא נפגם תשוקתה וחפץ לבבה כלל ח"ו, והיא הורישה לישראל בחינתה יושר לבבם ותשוקתה להיות נמשכין ומתדבקין באביהן שבשמים, וכאלו שרה היא בחינת הלב שבישראל כי התשוקה והחפץ מתייחסים ללב, באופן שאברהם הוא בחי' השכל והמוח שבישראל ושרה בחי' הלב שבישראל ואף ששניהם בשניהם מ"מ זה הי' לו יסוד זה וזו יסוד זה וכנודע בלשון הש"ס שבת אביך במאי זהיר טפי, וזהו דברי הזוה"ק שהמשיל אברהם ושרה לנשמה וגוף דהיינו בחי' המוח והלב, והמחקרים לצורה וחומר, והדברים אחדים ואין ביניהם אלא שנוי השם:
10
י״אובזה יתפרש דברי הזוה"ק (קכ"ב:) ובגין דאברהם ושרה לא אתדבקו בי' בגין כך שרה זכתה לחיין עלאין לה ולבעלה ולבנהא בתראה, ולכאורה יש כאן שאלה דפתח באברהם ושרה יחד דלא אתדבקו בי' ומסיים בג"כ שרה זכתה לחיין עלאין לה ולבעלה הרי שתלה לאברהם בזכות שרה למה לא בזכותו, אך לפי דרכנו י"ל דהשגות חיין עלאין זוכין לעומת העבודה בתשוקה עצומה וחיות והתלהבות כרשפי אש החיות מעורר חיין עלאין, וע"כ שרה שבחינתה הי' בחי' התשוקה וחפץ ורצון וחיות תוצאת הלב ביותר ע"כ זכותה הועיל יותר למשוך חיין עלאין:
11
י״בולפי האמור יובן התייחסות מערת המכפלה לשרה, שכל מהות מערת המכפלה שהיא מקום התשוקה שהתחתונים נמשכין ומתדבקים בעליונים מחמת תשוקת הלב ממטה למעלה וגורם התחברות העולמות ע"כ מתייחס לשרה וכמו הזכות לחיין עלאין שמתיחס אלי' כנ"ל, ואף שבפועל לא נקנה בחיי', מ"מ מחמתה וזכותה יצאה מהיות בשבי' תחת יד עפרון, עד שאח"כ באה ליד אברהם בפועל, וכיוצא בזה שהגאולה מתחת יד המשעבד והיציאה בפועל יכול להיות בזמנים מתחלפין מצינו ג"כ בגאולת מצרים כשנגאלו לא נגאלו אלא בלילה, וכשיצאו לא יצאו אלא ביום, כבש"ס ברכות, דוגמא זה הי' במערת המכפלה שנגאלה מיד עפרון הי' בזכות שרה בע ודה קיימת, וכשיצאה מתחת ידו בפועל לא יצאה אלא אחר פטירתה, וכך שיעור הכתוב זממה שדה ותקחהו שבמחשבתה ותשוקתה להתחבר בעולם העליון בזה עצמו הוציאה את מערת המכפלה מהיותה בשבי' תחת יד עפרון, וזה ותקחהו מלשון הגבהה היינו אף שלא באה ליד אברהם בחיי' מ"מ הגביה אותה משביית עפרון:
12