שם משמואל, חקת ו׳Shem MiShmuel, Chukat 6

א׳שנת תרע"ח
1
ב׳ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמור, יאסף אהרן אל עמיו וגו', וברש"י מגיד שמפני שנתחברו לעשו הרשע נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכבר דברנו איך הי' העונש מקביל לחטא, ויש עוד לומר דהיות ידועין דברי דברי הזוה"ק דבאשר הי' מהות אהרן אוהב שלום ורודף שלום ואסגי שלמא בעלמא לפיכך נבחר לעשות שלום בפמליא דלעילא ולחבר עליונים ותחתונים, וע"כ כשנתחברו לעשו הרשע ופגמו בבחי' החיבור נסתלק מהם המחבר:
2
ג׳וי"ל עוד בלשון אחר, דהנה כבר הגדנו דאור שנברא ביום הראשון דנגנז לצדיקים לעת"ל מפני הרשעים, הוא בחי' החסד ואהבה שהרשעים היו משתמשין בו לטנופי דהאי עלמא, ע"כ נגנז כמ"ש אור זרוע לצדיק, ובזוה"ק דהוא זרוע ועושה פירות ומהפירות הללו הוא קיום וחיות העולמות, והנה אהרן מדתו להמשיך חסדים לעולם, אבל עדיין יש חשש שלא ישתמשו בו הרשעים כנ"ל, והגדנו דבמדתו של אהרן שהי' בוש לקרב להמזבח יהי' מתיירא שמא מעלתי בשמן המשחה וכמ"ש ואתנם לו מורא ויראני ומפני שמי נחת הוא, מדה זו היא כתרים בפני החיצונים, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שבה במדה שאדם עומד מרחוק ומתיירא לקרב לפנים ממחיצתו, כן לעומתו החיצונים מתרחקין ממנו ומתייראין מלקרב אליו עכ"ד, וי"ל דכמו שמתייראין ממנו כן מתייראין לקרב להחסדים שהמשיך, וע"כ נבחר להמשיך החסדים אהרן דווקא, וז"ש הרמב"ן שכל ימי אהרן הי' הוא בעצמו מדליק המנורה ולא אחד מבניו, אף שכל זרעו אחריו נתקדשו בקדושתו, מ"מ הדלקת המנורה שהיא ביחוד מורה על אור שנברא ביום הראשון, נמסרה לאהרן דווקא כל ימי היותו, וע"כ כשנתחברו לעשו הרשע ושוב אין כחות החיצונים עומדים כ"כ מרחוק, חסרו הצדיק הזה, כענין אור שנברא ביום הראשון שנגנז כנ"ל:
3
ד׳וי"ל עוד, דהנה יש להבין מה עול נמצא בשליחות זו למלך אדום הלוא כך נצטוינו לפתוח בשלום, וכן שלח משה אח"ז לסיחון דברי שלום לאמר אעברה בארצך, ובפ' דברים ואשלח מלאכים ממדבר קדימות אל סיחון מלך חשבון, ממדבר קדימות ממך למדתי כו' כברש"י שם, ולמה נחשב כאן לפגם, וכבר הגדנו שהקושיא היתה הלשון "אחיך" שלא שלחו לו אלא בלשון חיבור אליו שמחמת האחוה יעשה עמהם חסד ויניחום לעבור בארצו, אך עדיין אינו מיושב כל הצורך, שהרי הכתוב עצמו קוראו אחיך לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, וכן כתיב אתה עובר היום בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר, א"כ מאחר שהקב"ה קוראו אחיך, למה יהי' זה פגם בדברי מרע"ה:
4
ה׳ונראה דהנה ברש"י ומה ראה להזכיר כאן אחוה אלא א"ל אחים אנחנו בני אברהם שנאמר לו כי גר יהי' זרעך ועל שנינו הי' אותו החוב לפורעו, והנה אמרו ז"ל כי ביצחק יקרא לך זרע, ביצחק ולא כל יצחק, וא"כ באמת מי שאיננו בכלל זרע אברהם איננו בכלל כי גר יהי' זרעך ולא הי' מוטל על עשו לפרוע חוב הגלות, וע"כ נחשב פגם בדברי מרע"ה ששלח למלך אדום דברים אלו, וידועים דברי מהר"ל בם' הנתיבות נתיב הצניעות בהאי צורבא מרבנן ור' טבות שמי' דאפי' יהבי לי' כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבורי' פעם אחת וכו' שרמז אל מרע"ה ע"ש ותרא אותו כי טוב הוא עיי"ש:
5
ו׳ולפי האמור יש לפרש הא דבשביל זה חסרו הצדיק הזה, דהנה במדרש שלח אורך ואמתך המה ינחוני ר' עזרי' אומר חסד זה משה שעשה חסד עם יוסף ואמת זה אהרן דכתיב תורת אמת היתה בפיהו, וע"כ בשביל שפגמו במדת האמת חסרו את אהרן:
6