שם משמואל, עקב ב׳Shem MiShmuel, Eikev 2
א׳שנת תרע"ג
1
ב׳והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, וכבר דקדקנו למה פרט משפטים דווקא הלא במצות התורה יש עדות חקים ומשפטים:
2
ג׳ונראה עוד לומר דהנה כתיב כאן שמיעה שמירה עשי', ויש לומר דשלש אלה מתיחסין לשכל נפש וגוף, דשמיעה שהיא קבלת הדברים מתיחסת לשכל שמשכנו במוח, שמירה מתיחסת לנפש שמשכנה בלב, כי שמירה היא מלשון ואביו שמר את הדבר שפירש"י ממתין ומצפה, וזה מכחות הנפש שמשתוקק להדבר ומתאוה אליו, וכבר אמרנו שלשון נפש היא מלשון אם יש את נפשכם שפירושו רצונכם, עשי' מתיחסת לגוף שהוא הוא העושה:
3
ד׳והנה יש להבין איך שייך לשון שמירה שהיא השתוקקת במשפטים, כי משפטים הם שייכים כשיש ריב בין אנשים והמשפט הוא בירור הדבר או עונשין נמי נקראים משפטים, אבל איך שייך להשתוקק אליהם, אדרבה הלואי לא הי' ריב כלל ולא חטא שיצטרך למשפט:
4
ה׳ונראה לומר שתועלת המשפט איננה למטה בלבד אלא גם למעלה ובמשפט שישראל עושין למטה מעוררין מדת המשפט למעלה, וכענין שכתב בזוה"ק לדון בסקילה למאן לס"ם וכן כל ארבע מיתות, וכן בירור משפט דיני ממונות מעורר למעלה מדת המשפט שלא יהי' ביכולת החיצונים לקרב למה שאינו שלהם, וע"כ ישראל שכל מעשיהם לצורך גבוה ואין משגיחין על עניני עצמם משתוקקים למשפטים למען יתעורר כן למעלה, וזהו רבותא יותר גדולה ממה שמשתוקקים לעדות וחקים שבהם איננה ניכרת מעלת ישראל שמבטלים את ענינים העצמיים שלהם, אלא במשפטים דווקא שלרגלי ענינים העצמיים שלהם לא הי' להם להשתוקק שיזדמן לפניהם משפטים, בזה ניכרת מעלת ישראל שעושים כל ענינים הכל צורך גבוה:
5
ו׳ובזה יש לפרש סיפא דקרא ושמר וכו' ולכאורה אינו מובן הלוא זכות אבות היא נמי כשאין ישראל זכאין כ"כ, וכאן שמדבר כשישראל זכאין מה רבותא היא שישמור להם זכות אבות, ויש לומר דהנה בש"ס קידושין (י"ח.) ישראל מומר יורש את אביו דבר תורה כמ"ש כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר, וא"כ כשהקב"ה בא ליתן לישראל חסדי אבות, לעולם עומד שר של עשו בטענת ירושה, אך כשישראל שומרין משפט כנ"ל ועושין הכל צורך גבוה ובזה עושין את כל עניניהם אף עניני עוה"ז אלקית, ע"כ לעומתם נותן להם הקב"ה שכרם נמי העיקר הוא קרבת אלקית וממנה נסתעף גם טובת עוה"ז, ובאשר העיקר הוא אלקית אין לעשו שום שייכות בו, וזה שנאמר ושמר ה' אלקיך לך היינו לך ולא יהי' לזרים אתך:
6
ז׳אל תאמר בלבבך בהדוף ה' אלקיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי וגו' וברשעת הגוים, וגו' כי ברשעת הגוים וגו' ולמען הקים את הדבר אשר נשבע וגו', ויש לדקדק דהנה שני דברים חלוקים יש כאן כליון האומות, ומה שישראל ירשו אותם, וכליון האומות הוא באמת מחמת רשעת הגוים, רק מה שישראל ירשו אותם, אל תאמר בצדקתי אלא למען הקים את הדבר אשר נשבע וגו', וא"כ למה הזכיר הכתוב חלוקת כליון האומות כלל שבזה החלוקה אין כאן שינוי ממה שחשבו ישראל מעיקרא ואין בו ציווי כלל:
7
ח׳ונראה דהנה יש עוד לדקדק דהכתוב הזכיר מעיקרא ירושת ישראל ואח"כ כליון האומות, בצדקתי הביאני וגו' וברשעת הגוים האלה ה' מורישם מפניך, וכשהזכיר אמיתת הדברים הזכיר תחילה כליון האומות ואח"כ ירושת ישראל כי ברשעת וגו' ולמען הקים את הדבר, ועוד יש לדקדק במה שאמר הכתוב שהסיבה לירושת הארץ היתה שבועת האבות ולא בצדקתך, כי עם קשה עורף אתה, הלוא אמרו ז"ל במדרש בראשית פרשה ע"ו העושה כמעשיהם והבוחר בדרכיהם אני מתקיים עליו ומי שאינו עושה וכו' איני מתקיים עליו:
8
ט׳ונראה עפ"י מה שאמרו ז"ל במאמר אשה הצרפתית לאליהו מלכים א' י"ז כי באת אלי להזכיר את עוני, היינו עד שלא באת אלי הי' הקב"ה רואה את מעשי ומעשה בני עירי והייתי נראה צדקת עכשיו הקב"ה רואה את מעשי ומעשיך ואני נראה רשעת, וכן פרשו ז"ל בלוט שאמר ואנכי לא אוכל להמלט ההרה אצל אברהם מהאי טעמא, כי יתרון האור ניכר מתוך החושך והחושך מתוך האור, וכן יש לפרש הפסוקים שלפנינו אל תאמר בצדקתי וגו' וברשעת הגוים, היינו שצדקתי גרמה להיות ניכרת רשעת הגוים, ואף שכשעומדים בפני עצמם אינו מגיע להם עונש כליון אלא לעומת צדקתי ניכרת רשעתם ביותר, אל תאמר כן אלא אדרבה רשעת הגוים שהיתה עד למעלה ראש, היא הסיבה שאתה נראה ראוי לירש את הארץ עכ"פ בזכות אבות ולהיות נחשב עכ"פ בוחר בדרכיהם ועושה כמעשיהם כדי שתתקיים עליך זכות אבות, כי אלמלא רשעת הגוים אינך נחשב כלל בוחר בדרכיהם וגו' כי עם קשה עורף אתה, אלא שהקב"ה הקדים לפניו רשעת הגוים כדי שתראה עכ"פ בוחר בדרכיהם כנ"ל, ומיושבין כל הדקדוקים בעזהי"ת:
9