שם משמואל, עקב ג׳Shem MiShmuel, Eikev 3
א׳שנת תרע"ד
1
ב׳והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, ויש לדקדק הלוא המצות מחולקין לעדות חוקים ומשפטים ולמה הזכיר כאן רק משפטים, ונראה דהנה יש להבין מאמר הכתוב דבשביל שמיעת המשפטים ישמור לנו ברית אבות, הלוא גם אפי' ח"ו כשישראל בלתי זכאין ובתוכחה כתיב וזכרתי את בריתי יעקב וגו':
2
ג׳ונראה דהנה במדרש וישלח פרשה ע"ו כשהתפלל יעקב אלקי אבי אברהם וגו' הא לעשו לא אלא הבוחר בדרכיהם והעושה כמעשיהם אני מתקיים עליו, יא"כ יש להבין כשישראל חוטאין ח"ו ובאין עליהם הקללות שבתוכחה, א"כ הרי אינם עושין כמעשיהם, ואיך תגן עליהם זכות אבות, ע"כ נראה דודאי אין הפירוש עושין כמעשיהם ממש, דא"כ אין צריכין לזכות אבות שהרי יש להם זכות עצמם, אלא הפי' שיש בהם התדמות בצד מה למעשה אבות, והיינו עפי"מ דכתיב כי אתם המעט מכל העמים שפירש"י שאתם ממעטים עצמיכם, שמטבע איש ישראל כל מה שמרבה מצות ומעש"ט הוא יותר שפל בעיניו ורואה א"ע כאלו לא עשה עדיין כלום, היפוך מדתו של עשו שפרש"י שהי' עשוי כבן שנים הרבה שפירש כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שהי' בעיני עצמו איש שלם כבן שנים הרבה, והי' צדיק בעיניו ולא מצא חובה לעצמו, והי' היפוך מדת האבות, אברהם אמר אנכי עפר ואפר, ויעקב אמר קטונתי מכל החסדים וגו', וע"כ יעקב הוא העושה כמעשה אברהם ביקש להושע בזכות אברהם, אבל עשו שאינו עושה כמעשיו שמדתו להיפוך אינו מתקיים עליו, וע"כ ישראל אף שחטאו ובאו עליהם הקללות שבתוכחה כתיב אז יכנע לבבם הערל ונעשו נכנעים על היפוך מדת עשו דכתיב ישעי' ח' כ"א והי' כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו. ובאשר שנעשו נכנעים שוב נקראו ישראל עושים כמעשיהם ומתקיים עליהם:
3
ד׳והנה בש"ס מגילה (ט"ו:) ביום ההוא יהי' ה' צבאו' לעטרת צבי וגו' ולרוח משפט זה הדן את יצרו, היינו לשפוט את מעשיו אם ראוים, וכ"כ יש לפרש כאן את המשפטים האלה היינו שכל אחד ישפוט את יצרו ויהי' נכנע להש"י, ואז הוא היפוך מדת עשו שכל דרכו ישר בעיניו, ועי"ז ישמור לנו הש"י את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותינו לנו דייקא ולא לעשו:
4