שם משמואל, אמור י״גShem MiShmuel, Emor 13
א׳פסח שני
1
ב׳במדרש בשלח שבזכותו של יוסף עושין פסח קטן, ובפשיטות נראה משום דנושאי ארונו של יוסף היו, אבל לשון בזכותו עושין פסח קטן משמע שלאו בשבילו אלא בזכותו, ויש להבין מה ענין יוסף לפסח שני, ועוד יש להבין מה שנקרא פסח קטן, ואם מחמת שאינו בציבור הי' לו לקרותו פסח יחידים:
2
ג׳ונראה עפ"י מה שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דניסן מזלו טלה מורה על ריצוי ישראל לשמים מצד הכלל כמו מהותו של טלה שאין להם אלא קול אחד, וזהו ענין פסח שבא מן השה וצולהו כולו כאחד ראשו על כרעיו ועל קרבו שקישור האיברים מורה על התאחדותו ופסח מצרים נאכל למשפחות, וחודש אייר מזלו שור מורה על ריצוי ישראל מצד הפרט, כי שור מורה על התחלקות, ומרומז בש"ס ר"ה פרה דקיימא גילדי גילדי מתחזי כשנים ושלשה שופרות עכ"ד:
3
ד׳ויש להוסיף ולומר כי ידוע שצירוף הוי' שבחודש הזה יוצא מפסוק יתהלל המתהלל השכל וידוע שהוא הויות באמצע תפילין דר"ת מוחין דאבא ובהאריז"ל שתפילין הללו מסוגלין לחכמה עכ"ד, ומותאמים הדברים לענינא דקרא השכל וידוע אותי, וידוע שאין דעתן של בני אדם שוות, ובזוה"ק נודע בשערים בעלה כל חד לפי מה דמשער בלבי', ע"כ חודש זה מורה על ריצוי מצד הפרט:
4
ה׳ולפי זה נראה שמצד הסברא אין ענין לפסח בחודש אייר להיות תשלומין דראשון שזה מורה על התכללות והתאחדות, וזה על התחלקות כל אחד לעצמו, אך הנה יוסף נקרא קטנן של שבטים אף שהי' ראש השבטים כבמדרש שאמרו יוסף לשבטים, אתם הגוף ואני הראש, והפירוש הוא שעם כל רוממות מהותו ושנקרא שור כמ"ש בכור שורו הדר לו וכמו טבע השור שדרכו להתגאות על זולתו כאמרם ז"ל ד' גאים נבראו בעולם שור בבהמות, כך היתה מהותו של יוסף מפני רוממות ענינו וחכמתו הי' ראוי להתגאות על זולתו, מ"מ הי' שליט ברוחו למעלה מכל גדר וגבול עד שנעשה בעצמו לגמרי להיפוך כמו הי' קטנן של שבטים, וזה רבותא יותר מאם לא הי' לו מהותו של שור, לכן עלה זכותו נמי למעלה מכל גדר וגבול, והוריש זכותו זה לישראל שלא יעצרם גבול וגדר הזמן, ואפי' בזמן מזל שור יהי' מקריבין פסח שני הבא מן השה שענינו התכללות כנ"ל, וע"כ מטעם זה נקרא פסח קטן כמו יוסף קטנן של שבטים:
5