שם משמואל, הושענא רבה א׳Shem MiShmuel, Hoshana Rabba 1
א׳שנת תרע"א
1
ב׳מה שנוטלין בהו"ר ערבה בפ"ע ובכל הימים היתה נאגדת באגודה, הענין דאחר שראתה הערבה בעצמה שאין בה לא טעם ולא ריח ונתבטלה לאחרים עי"ז נחשבת ונוטלת לעצמה, ובמקדש ניטלת כל ז' בעצמה, שבמקדש הי' יִראֶה ירָאֶה ואז בנקל לכל איש לראות שפלות עצמו ואם רואה שפלות עצמו אף שבאמת הוא כן, מ"מ גם זה הוא מעלה שיודע עכ"פ האמת ואינו מוטעה, ובש"ס נדרים (ס"ו:) שמא שמה נאה לכלוכית שמה אמר יפה קורין אותה לכלוכית ושריא עי"ש:
2
ג׳שני עניני חותם יש, אחד כמו חותם בתוך חותם שלא ישלוט בו שום אדם, והשני שישאר רושם וקיום וכמ"ש (שה"ש ח' ו'), שימני כחותם, והחתימה הראשונה היא בנעילה ביוהכ"פ, דבאמת מי שהוא זוכה המשפט בדינא אין עליו שום קטרוג, אך מי הוא שיזכה בדינא כמ"ש מי יזכה לפניך בדין, ורק בחסד וברחמי יתב', וע"ז יש מקטריגים לומר שאין האדם זוכה לזה החסד, וע"ז היא החתימה שלא ישלטו המקטריגים, והחתימה השני' היא בהו"ר שישאר רושם וקיום, וכמ"ש בזוה"ק כד אנת תסתלק מינן ישאר רשימה דידך, וחותם אינו קולט באבן רק על דבר רך כשעוה, וזה הוא אם הלב הוא לב בשר, וע"י מצות הלולב שהוא לב נעשה הלב לב בשר, דביותר בא הלב האבן מגיאות, ולולב מכניע את האדם, שהרי עושין כולם אגודה אחת עד שאין לזה מעלה על זה, ואם חסרה ערבה אף שהיא נגד אנשים שאין בהם לא טעם ולא ריח אינו כלום, כמו שאם הי' חסר האתרוג, ואם כל זה לא הועיל, העצה היא תורה, דתורה הם לוחת האבן ואבן מחיק אבן, והנה הרבה פעמים באה לאדם התעוררות בתוך התפילה ואח"כ נופל ממדריגתו, הוא מחמת שלא הי' לו עוד הלב בשר, וכל זמן שלבו של אדם פתוח צריך ללמוד כדי לרכך את הלב, וזה כוונת עלינו אחר התפלה, דבעלינו כבשו את חומת יריחו, וחותם על לבך הוא הו"ר פנימיות הלב, ועל זרועך הוא שמ"ע דאז הרשימה חלה על הגופניות ג"כ:
3