שם משמואל, כי תצא ה׳Shem MiShmuel, Ki Teitzei 5
א׳שנת תרע"ו
1
ב׳כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו וגו', ובליקוטי התורה מהאריז"ל שבזה רמז על בעל תשובה, שכשהאדם בא לשוב היינו שיצא למלחמה על האויבים שהוא היצה"ר והאיברים, ונתנו ה' אלקיך בידך שהוא היצה"ר, אז ושבית שביו שהם אברי הגוף, וראית בשבי' אשת יפ"ת היא הנשמה, וגלחה את ראשה שתסיר אמונות הרעות, ועשתה את צפרני' שהיא חתיכת ומניעת המותרות, והסירה שמלת שבי' שהוא הלבוש שנעשה ממעשה העבירות, כענין הסירו את הבגדים הצואים, ואח"כ ובכתה את אבי' ואת אמה זה הקב"ה וכנס"י, ירח ימים שהוא חודש אלול עכ"ל:
2
ג׳ויש להוסיף עוד ולומר דהנה ביפ"ת יש שלש מצות בגופה, וגלחה את ראשה, ועשתה את צפרני', ובכתה וגו', ונראה שהם מקבילים לשלשה חלקי האדם גוף ונפש ושכל, כמו שישנם בקדושה כן ישנם מצד הטומאה, וכדי שתנקה משלשה אלה שמצד הטומאה, צריכה לשלש מצות אלה, גלוח הראש הוא כנגד השכל כי השערות באין ממותרי ליחות המוח שהוא משכן השכל והנשמה, ובאשר נתגדלו השערות ממקור מקומו טמא, ע"כ צריך גלוח והסרת השערות, עשיית הצפרנים, גידול או קיצוץ למר כדאית לי' ולמר כדאית ליה, שהוא באצבעות הידים שהם יניקה מתכלית התפשטות הגוף כמ"ש מהר"ל בספר הנצח, ובאשר מציאותם מגוף הטמא, ע"כ צריכין לנוולם ע"י גידול יותר מדי שנתמעט בהם התפשטות כח הגוף, או ע"י קיצוץ והסרה, בכי' היא באה מצד רגש הנפש, והנה תבכה את אבי' ואת אמה שהיא רגש נפש הטמא, להשקיט ממנה צערה ותשוקתה, כי בכל עצב יהי' מותר וניחום אחרי כן, כמ"ש הרמב"ן, הכלל כי שלש מצות אלה הן תיקון והסרה של גוף ונפש ושכל הטמא, ואז רק אז אפשר שיתחדש בה ענין גוף ונפש ושכל מצד הקדושה, ותהי' ראוי' להיות לאשה לאיש ישראלי:
3
ד׳ולעומת שלש מצות אלה שביפ"ת יש למצוא נמי בבעל תשובה שצריך תיקון בכל שלשה חלקי האדם גוף ונפש ושכל שהי' יצה"ר שופטם, נגד גלוח הראש כתבנו לעיל בשם האריז"ל שהוא הסרת אמונות הרעות, ויש להוסיף ולומר שצריך הסרת כל הדעות והתחכמות אשר מספרי החיצונים מוצאם, שהם כדמיון שערות היונקים מליחות המוח הטמא, כן הדעות והתחכמות הנמשכין ממקור מקומו טמא, ולא תזכרנה ולא תעלינה על לב, והיא טהרת השכל, נגד עשיית הצפרנים כתבנו לעיל בשם האריז"ל שהיא מניעת המותרות, והיא בעשי' שהיא טהרת הגוף, והבכי' שבאה מרגש הנפש ששם אל לבו למי עוללתי כה, לאבי שבשמים ולכנס"י וצרת נפשו על העבר, היא טהרת הנפש:
4
ה׳ונראה ממ"ש ובכתה את אביה ואת אמה שזה תיקון אף לפגם שנוגע לאו"א, ואף לעונות, שבקצת מקומות בזוה"ק, שאין מועילה לזה תשובה פשוטה ודי למבין, וע"כ מיוסד לזה אלול, חדש הששי מדת יסוד, ויש לומר שהם לעומת שינוי השם, ושינוי מקום, ושינוי מעשה, שם של האדם הוא קיומו כמ"ש הרשב"א, וידוע שקיום האדם הוא השכל, שינוי מקום, הוא בנפש, שהנפש מתפעלת משינוי מקום והיא טרודה ואינה מתיישבת כ"כ מהרה במקום חדש, וע"כ אמרו ז"ל מבית לבית חלוק, ממקום למקום נפש, שינוי מעשה, הוא בגוף, והוא התחדשות בשלשה חלקי האדם בגוף, ונפש, ושכל, וכקטן שנולד דמי:
5
ו׳ונראה דכן הוא בכל שבת, כאמרם ז"ל שבת נטריקין שבת בו תשוב, הפרישה מטורח המלאכה וטרדת הפרנסה וכאלו כל מלאכתו עשוי' היא בגוף, ואח"כ קבלת שבת ברגש הנפש בשירות ותשבחות היא בנפש, ואח"כ קידוש היום וסעודת שבת הם בשכל, כי קידוש הוא בחכמה ובמקום קריאה שם תהא עונג, ואין למעלה מעונג, ואפשר שבכלל זה הוא נר של שבת, וכענין שכתוב (איוב כ"ט ג') בהלו נרו עלי ראשי, וזהו שאנו אומרים בזמירות נזמן לה השתא בפתורא חדתא ובמנרתא טבתא דנהרין על רישין, ואולי יש לפרש בזה מאמרם ז"ל נר של שבת משום שלום ביתו, והוא ענין ידוע למבינים:
6
ז׳במדרש זשה"כ אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותי' לא תדע וכו', לא תהא אומר הואיל והמצוה הזו גדולה אני עושה אותה ששכרה מרובה, והואיל והמצוה הזו קלה איני עושה אותה מה עשה הקב"ה לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצוה ומצוה, כדי שיעשו כל המצות בתום, מנין שנאמר נעו מעגלותי' לא תדע, למה"ד למלך ששכר לו פועלים והכניס אותם לתוך פרדסו, סתם ולא גילה להם מהו שכרו של פרדס, שלא יניחו דבר ששכרי מועט ויעשו דבר ששכרו מרובה ע"כ:
7
ח׳וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה הקשה לפי דברי התנדב"א שהמשיל את התורה לעבד זקן המלמד את בן המלך דרך ארץ, כן נבראה התורה לצורך ישראל, וכעין זה הוא במדרש בראשית, א"כ מה הי' חסר אם כולם יעשו מצות החמורות וישתלמו נפשותיהם ע"י החמורות, ומה דמיון הוא זה לפרדס, שתכלית הכוונה הוא הפרדס, אבל כאן תכלית הכוונה הם ישראל. וכבר דברנו מזה, אך אין בהמ"ד בלי חידוש:
8
ט׳ונראה דהנה סיום דברי המדרש הנ"ל בערב קרא לכל אחד ואחד, אמר לו תחת איזה אילן עשית, אמר לו תחת זה, א"ל פלפל הוא שכרו זהוב אחד, קרא לאחר א"ל תחת איזה אילן עשית, א"ל תחת זה, א"ל פרח לבן הוא שכרו חצי זהוב, קרא לאחר א"ל תחת איזה אילן עשית, א"ל תחת זה, א"ל זית הוא שכרו מאתים זוז, ויש להתבונן בשלשה מיני אילנות אלה דנקיט, גם במתן השכר שקבע לזית מאתים זוז ולפרח לבן חצי זהוב, שאילן זית איננו ביוקר כ"כ בארץ ישראל לעומת פרח לבן, בכדי שיהי' שכר זה מאתים זוז, וזה חצי זהוב, ואילן פלפלין זהוב, הלוא דבר הו:
9
י׳ונראה לפרש ששלשה מיני אילנות אלו רומזים לשלשת חלקי האדם, גוף ונפש ושכל, כי האדם עץ השדה, שבודאי קשה יותר להפוך את טבע הגוף והחומר לטוב להיות טבעו נמשך אחר השי"ת מעצמו, מלהפוך את טבע הנפש להיות משתוקקת לטוב, כי יסודה מעליונים, ואת הנפש קשה מהשכל שהוא הנשמה שהיא חלק אלקי ממעל, ורחוקה מגשמיות וחטא ביותר, ויש לומר שאילן זית רומז לגוף, שכמו זית שטעמו מר, כמאמר יונת נח יהי מזונותי מרורין כזית ביד הקב"ה, הרי שהזית טעמו מר, ועוד אמרו ז"ל זתים קשים לשכחה, ומ"מ ע"י כתישה או טחינה ועישוי וסחיטה מוציא שמן למאור ומפקח השכל כאמרם ז"ל מנחות (פ"ה:) מפני ששמן זית מצוי להם לפיכך חכמה מצוי' בהם, כן הוא טבע הגוף שחכו מר ונמשך אחר הגשמיות וטנופי דהאי עלמא, ומ"מ ע"י הביטוש והעישוי ישוב לאור באור החיים לעוה"ב, כמו שהסכימו מרבית רבותינו ז"ל שעוה"ב הוא בגוף ונפש, והיינו שגם הגוף יזדכך וישיב כולו אור, ובתורתו של ר"מ כתיב כתנות אור ע"ש העתיד, ובמדרש אמור פרשה למד שפניהם של צדיקים לעת"ל יהיו דומין לחמה ולבנה לכוכבים ולרקיע לברקים לשושנים ולמנורה הטהורה, ובאמת זהו מעלה היותר גדולה להפוך חשוכא לנהורא, ומרירא למיתקא, וע"כ אילן זית הוא רמז נפלא לגוף, וע"כ קבע שכרו מאתים זוז, לעומת גודל העבודה כן גודל השכר, אילן פלפלין רומז לנפש כי פלפלין אינם נאכלים בפני עצמן אלא הם תבלין ונותנים טעם בקדירה, כן הנפש שפירושה רצון ותשוקה והתלהבות כמו שדברנו כבר בזה, הוא נותן טעם וממתק את עשיית המצות, שמעשה המצות בלי רגש הנפש ורצון ותשוקה והתלהבות, הוא כמאכל תפל בלי תבלין, ולהיפוך רגש הנפש לבד בלי עשי' בפועל מעשה המצות הוא דומה לתבלין שאינן נאכלין בפני עצמן ואין בהם חלקי הזן, וידועין דברי הרמב"ן בפסוק אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ, ובפסוק לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא, ובאשר הנפש יסודה מעליונים אין כ"כ רבותא אם תלך בדרך טובים, ע"כ קבע שכר אילן פלפלין זהוב אחד, פרח לבן רומז לשכל שמשכנו במוח שהוא לבן, ופרח לבן עיקרו עומד לריח שהוא דבר שהנשמה נהנית ממנו, ובודאי שיותר נקל להטות את השכל שיהי' נוכח ה' דרכו, מלהטות את הנפש, ע"כ קבע שכר פרח לבן שרומז לו רק חצי זהוב:
10
י״אוממוצא הדברים שהשלמת מלאכת הפרדס בשלשה מיני אילנות, הוא משל על השלמת שלשה חלקי האדם, ונראה עוד לומר דלאו דווקא שלשה סוגי מצות הן, אלא שבכל מצוה ומצוה יש בה כל שלשה חלקי האדם, העשי' מתיחסת לגוף, רגש הנפש ורעותא דליבא מתיחס לנפש, ודעת שהוא משכיל בהמצוה ורודף אחר כוונת התורה מתיחס להשכל, מה גם שבת נטריקין שבת, ברית, תורה, שבת היא דביקות ואהבה ורצון שהוא מכחות הנפש, וכתיב בי' וינפש, הנה הוא מתיחס לנפש, ברית היא חותם הגוף, תורה היא בשכל, ובאמת שבשבת לבדה שהיא כללא דאורייתא, יש בה השלמת כל שלשה חלקי האדם כמו שהגדנו במאמר הקדום:
11
י״בולפי האמור מיושבים דברי המדרש שבאם כולם יעשו מצות חמורות היינו השלמת חלק הגוף, שוב אין מלאכת הפרדס נעשה כלל, שבאם יעשו בלי רגש הנפש ובלי דעת, אין בו די אפי' להשלמת הגוף להפוך חשוכא לנהורא כנ"ל:
12