שם משמואל, קרח ג׳Shem MiShmuel, Korach 3

א׳ר"ח תמוז
1
ב׳בספר יצירה המליך אות ח' בראי' וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהן סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש, נראה לפרש דלשון תמוז הוא מלשון למֵזֵא לאתונא דניאל ג' י"ט שפירשו בו הסקה ושריפה וכן מזי רעב, וביחזקאל והנה שם הנשים יושבות מבכות את התמוז שפירש"י גם לשון היסק, והיינו שמזל חודש זה מושך לחמימות חיצוני, וכן סרטן אוכלין אותו בעלי זמה להלהיב תאותם כידוע, וא"כ שורשו חמימות רעה ר"ל:
2
ג׳והנה אות ח' הוא רומז לחטא, אבל לשון חטא מצינו משמש דבר והיפוכו כי חטא הוא חסרון כמו והיינו אני ושלמה חטאים שפירשו חסרים מלשון קולע אל השערה ולא יחטא, וע"כ הוא שם מושאל לשוגגין שעכ"פ הם חסרים מהשלימות, ומצינו ג"כ בלשון טהרה כמו וחטא את הבית תחטאני באזוב ואטהר, וכן מצינו בלשון ראי' משמש דבר והפוכו, יש מלשון רואה אני את דברי אדמון, ומלשון זה הראויות לתת לה מבית המלך, ויש מלשון בזיון כמו אל תראוני שאני שחרחורת שפירש"י אל תסתכלו בי לבזיון, וכן לראוה בך, וכן יש לפרש בפרשת מטות ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל, והטעם יש לומר כי הראי' תלוי' במחשבת הלב אם אדם רוצה לראות טוב הוא רואה בדבר הזה טוב כי טובת העין הוא מעורר את חלקי הטוב שבדבר הזה להאיר נגד עיניו, ולהיפוך להיפוך, וע"כ המרגלים שהי' בדעתם שלא נכון לפניהם לעלות לא"י מטעם שכתב הזוה"ק או טעמים אחרים ראו בעיניהם חלקי הסותר מן העלי', ע"כ בראי' ההיא עצמה שהיתה שלא מטובת עין פעלו שעמדו לנגד עיניהם ענינים המניאים את לב בני ישראל וכמו שאמרו ארץ אוכלת יושבי' שכל מקום שהיו עוברים מוצאים קוברי מתים, ובאם היו נותנים טובת עין בזה היו רואים האמת הסיבה כדי שלא יתנו לב למרגלים וכדומה:
3
ד׳ובזה יש לפרש המליך אות ח' בראי' ששניהם ענין משמש דבר והיפוכו, וצר בהן סרטן בעולם ותמוז בשנה שהוא ענין חמימות כנ"ל, היינו להפוך את ענין חמימות חיצוני לחמימות דקדושה, כי התורה נקראה אש דת מלשון דת אש וביחזקאל ט"ו ז' כי מהאש יצאו פירש"י מהתורה שהוא אש, ובדברי חכז"ל האי ת"ח דרתח אורייתא הוא דמרתחא בי' דכתיב הלוא כה דברי כאש, ואש התורה הוא מהפך את אש המזל לקדושה, ובאם לאו ח"ו הוא שורש כל הרעות:
4
ה׳והנה לפי סדר הדגלים מיוחס חודש זה לראובן מלשון ראי' שהוא משמש דבר והיפוכו, והנה ראובן פתח בתשובה תחילה ותשובה נעשה לי זדונות כזכיות, וע"כ חודש זה שהוא מירחין דעשו עוד עתיד להתהפך מרע לטוב ויהיו הצומות לששון ולשמחה, ובודאי יתחיל המועד מי"ז בתמוז וימשך עד ט' באב, והימים שבנתים יהיו כמו חול המועד, ובבית ראשון שנאמר בשבעה לחודש ותבקע העיר אלא שאנחנו עושים יום הצום בי"ז לחודש משום דחורבן שני עדיפא לי', אבל לענין ימי ששון ושמחה שיהיו הימים האלה ב"ב בודאי יתחיל מז' לחודש ויצא רוב החודש בששון ושמחה א"כ יהי' כל החודש כולו קודש מהופך ממהותו מחטא לטהרה ומבזיון לכבוד:
5