שם משמואל, מטות ג׳Shem MiShmuel, Matot 3
א׳שנת תרע"ד
1
ב׳במדרש הלכה שלשה מתנות טובות נבראו בעולם זכה באחת מהם נטל חמדת כל העולם זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל אימתי בזמן שהם מתנות שמים ובאות בכח התורה, וכו', ביאור הדברים דהנה שלשה מתנות טובות אלו בישראל הם ירושה מג' אבות, אברהם הי' מופלג בחכמה ובמדרש שהיו שתי כליותיו כשני רבנים והיו נובעות חכמה והוא קו ימין, יצחק הי' בגבורה כמדתו קו השמאל, יעקב בעושר ולא מצינו לשון עושר אלא ביעקב אף שכולם היו כמו מלכים כמ"ש הרמב"ן, מ"מ לשון עושר מפורש רק ביעקב בפ' ויצא כי כל העושר אשר הציל ה' מאבינו, ובמדרש ששים רבוא עדרים היו ליעקב אבינו, ובזוה"ק ח"ב (קפ"ד:) העשיר לא ירבה דא עמודא דאמצעיתא, וידוע דעמודא דאמצעיתא הוא מדתו של יעקב, ובאשר הורישו מדתם לישראל ע"כ בכח ישראל לעמוד בכל אלו, ולא ימשיכו להם המתנות האלו לחיצוניות, והיינו כי חכמה מושכת לכבוד כמ"ש כבוד חכמים ינחלו, וגבורה לקנאה שרוצה להתגבר על זולתו, ועושר לתאוה, והם קנאה תאוה וכבוד שמוציאין את האדם מן העולם, אך באשר שהאבות היתה מדתם בטהרה אברהם נטל קו ימין בטהרה וכו' ע"כ אינו נמשך מירושתם לחיצוניות, וזהו אימתי בזמן שהם מתנות שמים ובאות בכח התורה, ואז יש לישראל אחיזה בשורשם שהוא האבות:
2