שם משמואל, מקץ ג׳Shem MiShmuel, Miketz 3
א׳להתחלת חומש בני אהרן ישראל יחי'.
1
ב׳הנה מצות חינוך הוא להתרגל במעשה מצות ובתורה להתרגל בתורה, ולכאורה כאשר מתרגל נעשה כמצות אנשים מלומדה, וע"כ שמצות חינוך להתרגל שיהי' מוסיף והולך בכל עת ובכל יום יהי' בעיניו כחדשים וזה חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסיר ממנה היינו שלא יסיר מענין חינוך שבכל יום יהי' לו חינוך והתחלה מחדש, וזה ענין חנוכה שאחר שפטרו מעליהם עול היוונים הארורים עשו חינוך והתחלה לעבודת הש"י וחנכו המנורה והמזבח, וזה מאיר ובא בכל שנה שנתעורר בלב ישראל רצון וחינוך להתחיל מחדש בעבודה, אך באופן זה שיהי' כל יום בעיניו כחדשים ושלא יסיר מהחינוך וזה שאמרו ב"ה מוסיף והולך בהנרות להורות על ענין נכבד זה, וע"כ תמיד חל חנוכה בפרשתו של יוסף שזהו מדתו כשמו יוסף ה' לי בן אחר, וע"כ הוא נקרא חי שכאשר מוסיף בכל יום הוא חי, וזה שאמר יעקב רב עוד יוסף בני חי שהוא במדריגת חי מוסיף והולך, כי לולא זה אי אפשר הי' להשאר בצדקו במצרים, ואמרו ז"ל יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, וע"כ אם האדם אינו מתחדש בכל יום בחיות חדש רק בקרירת ומצות אנשים מלומדה בודאי היצה"ר חזק ממנו, אבל כשהוא עושה בחיות חדש אז הקב"ה עוזרו נמי בכל יום בכחות חדשים:
2
ג׳במד"ר ויקרא פ' ז' אמר רב אסי מפני מה מתחולין לתינוקות בת"כ ואין מתחילין מבראשית אלא שהתינוקות טהורים והקרבנות טהורים יבואו טהורום ויתעסקו בטהורים, יש לפרש עפ"י שאיתא בספרים וכן שמעתי מכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שעיקר קרבנות זמנם לעתיד שהאדם יהי' מתוקן ואז יהי' הזמן לתקן ולהעלות את בעלי חיים, אבל עתה הקרבנות הם לתקן את האדם לבד, והנה העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, וע"כ תינוקות שלא טעמו טעם חטא ועדיין אינם צריכין תיקון לעצמם מגילגול זה עכ"פ כמו שאמר המד' יבואו טהורים ע"כ עסקם בת"כ הוא מעין לעתיד:
3
ד׳עוד יש לומר עפ"י מה ששמעתי מכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שאמר בשם זקיני זצללה"ה מקאצק, שהלימוד בסדר קדשים מטהר את המחשבות, ובשם אדמו"ר הרי"ם מגור זצללה"ה אמר שללימוד סדר קדשים צריכין מחשבות טהורות, והוא הכריע ביניהם שלעומת שאדם לומד במחשבות טהורות בה במדה הלימוד מטהר את המחשבות, ונקל לו טהרת המחשבה בכל פעם יותר עכת"ד, ולפי"ז מובן שלהתחיל בלימוד ת"כ בעוד המחשבות לא נטהרו צריכין לעבודה יתירה להרחיק מעליו בכח כל מחשבת חוץ ע"י צמצום כל חושיו בעיון ההלכה, וממילא מובן שהתינוקות שלא ידעו ממחשבות לא טהורות הלימוד בת"כ יאות לפניהם ביותר ומשמר אותם שלא יתפגמו מחשבתם, ונהירנא כד הוינא טליא כ"ק אבי זצללה"ה ספי לי כי תורא דינים והלכות פסוקות בת"כ יותר מבשאר חלקי הש"ס אף בעודני רך שלא יכולתי להבין יותר מהלכות פסוקות אולי הי' מטעם הנ"ל:
4
ה׳ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן, יש להתבונן למה עשה יוסף תחבולה זו לצער כ"כ את הצדיקים האלו, ואף שכתבו המפרשים שרצו לבדוק אותם באהבתם לבנימין, עדיין אינו נות לי כי בשביל שהוא צריך לידע יצער אותם כ"כ והמדקדק במעשיו מדקדק שלא יצער אפי' שום בעל חי, ומכ"ש צדיקים כמותם, ועוד שסוף כל סוף אין הבדיקה שלימה כי שמא מחמת הערבות נכנסו לתגר, ואף את"ל שרצה למרק אותם עוד מחטא מכירתו, מ"מ הרי הי' נצמח מזה צער ליעקב אע"ה שהרי התמהמהו ע"י מעשה זו כיום תמים, ובודאי ביעקב אבינו ע"ה שהי' יושב וחרד על בנימין רגע ליום נחשב לו:
5
ו׳ונראה שהי' זה עצה עמוקה דהנה יוסף הי' צדיק יסוד עולם וע"י בא לכל השבטים כל מיני השפעות הן ברוחניות הן בגשמיות, אך כשמכרוהו נפסק הצינור, ומפורש בזוה"ק שהי' בנימין במקומו, ונראה שזה הי' תיקון אהא דכתיב וירד יהודה מאת אחיו שפירשו ז"ל שזה הי' מחמת שהי' חסר צדיק יסוד עולם ויהודה הי' מרכבה למדת מלכות ובאין יסוד המשפיע א"א למלכות לקבל והדברים עתיקים, ובודאי כאשר נעשה בנימין במקומו צדיק יסוד עולם שב יהודה והשבטים למעלתם, ובודאי שהם לא הרגישו זה בבירור מירידתם ומעלייתם, מאין ובשביל מה, כי אלו הי' מרגישים בתחלה לא הי' להם טעות במהות יוסף, וכן מצינו שאמרו בני הנביאים אל אלישע הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשיך ופירש"י אדוניך ולא אדונינו מלמד שהי' שקולים כאליהו, ואעפי"כ כשעלה אליהו בסערה השמימה אמרו אל אלישע פן נשאו רוח ה' וישליכהו באחד ההרים, ופירש"י אפשר אמש אמרו לו הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך ועכשו נעלם מהם היכן הוא מלמד מיום שנגנז אליהו הלכה ונסתלקה רוח הקודש מן הנביאים ע"כ, הרי כי אף שהי' להם רוח הקודש באמצעות אליהו מ"מ בעודו עמהם לא הרגישו וחשבו עצמם גדולים כאליהו, כן יש לומר באחי יוסף שבעוד יוסף או בנימין אתם חשבו עצמם שאינם צריכים להם, רק כאשר נפרדו מהם מצאו עצמם חסר, וכל דבר חסר משתוקק להשלמה מה גם צדיקים אלו, שכל חיותם הי' הענין אלקי, והנה בהיות בנימין אתם לא הי' חסר להם דבר, וע"כ בהגיע עת להתוודע יוסף לאחיו והוא רמז על לעתיד כמ"ש בהפטורת ויגש קח לך עץ אחד וגו' רצה יוסף שיהי' הדיבוק ביניהם בתכלית השלימות, ובעוד שלא הי' יודעים שהם בפני עצמם אינם שלימים והם בלתי יוסף או בנימין שבמקומו כחצי דבר, אי אפשר שיהי' הדיבוק באותו אופן כמו שהוא הדיבוק באם יודעין שבלתו הם כחצי דבר והם מקבלים הכל על ידו, ע"כ הי' עצתו ליקח מאתם את בנימין להפרידו מהם להיותו לו לעבד, ואז בודאי לא הי' יכול להשפיע להם כנ"ל, כמו שלא הי' יכול יוסף אחר שמכרוהו והוצרך להיות בנימין במקומו, בודאי כמו כן הי' כאשר הפריד מהם את בנימין, אז הרגישו מה שחסר להם, וכמו שהרגישו אחר הסתלקות אליהו שכל רוה"ק הי' באמצעות אליהו, וע"כ אח"כ שנתודעו מיוסף הי' הדיבוק יותר שלם, וזה שרמז באמרו את גביעי גביע הכסף כי גביע בגמטריא מילה כמו שאיתא בספרים להורות כי כל מה שעושה הוא שבנימין הוא צדיק יסוד עולם במקומו, והבן הדברים:
6
