שם משמואל, פסח ט׳Shem MiShmuel, Passover 9
א׳שנת תרע"ג יום א' של פסח
1
ב׳ענין שמברכין טל ביום א' של פסח, הנה כתיב בשיר השירים ה' פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל, פירש"י שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות וכו', המשיל את הרצון בטל, כי רצון הוא למעלה מן הטעם כי אין טעם לרצון, והוא דומה לטל דלא מעצר לעולם שאינו מפאת זכות התחתונים והוא למעלה מן הטעם, ואין לאדם חלק בו אלא במה שהוא פותח את סגור לבבו להיות כלי קיבול, וכמו שבמשל פתחי לי אחותי רעיתי, וכמו שהטל נופל על כל דבר שאין עליו דבר המפסיק, וע"כ הזמן בפסח שהוא זמן שנותנין השפעות מן השמים בחסד עליון אעפ"י שאינן זוכין מפאת מעשיהם, וכבר אמרנו הטעם שרצה יצחק לברך את עשו בפסח ובטל, שיצחק ג"כ לא חשבו לצדיק גמור שיזכה בהשפעה מצד זכות מעשיו אף שלא חשבו לרשע, מ"מ חשב שעכ"פ יפתח את סגור לבו ויהי' עכ"פ כלי לקבל, אך באמת עשו הוא להיפוך מזה שלא די שלא הי' לו רצון לקבל קדושה ולהסיר את טמטום לבבו אדרבה כמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בשם כ"ק אדומו"ר הרבי ר' בונם זצללה"ה שעשו הי' לו במוחו נשמות גדולות, והי' שומר את לבו שלא יבוא בו שום הארה, ע"כ ניטלו ממנו הברכות, אך ישראל קדושים הם בהיפוך מזה וכדכתיב צמאה לך נפשי, מה גם בפסח שישראל מתקרבין להקב"ה אחר שמבערין השאור החומץ והמעול שהם קליפת הלב והם מלאים רצון להקדושה ע"כ אז הוא זמן ברכת טל:
2
ג׳מה שמתפללין על הטל אף דלא מעצר לעולם, אך יש לומר דהנה מצינו שעתיד להחיות בו את המתים, ואיננו משל לבד אלא בפשיטות טל ממש, וכן הי' במתן תורה שהחיו אותם בטל זה, והיינו כמו נשמה בגוף כן בגוף הטל נתלבש דברים עליונים מאד עד שאפי' ענין התחי' נתלבש בטל, והנה אף כי גוף הטל לא מיעצר, מ"מ הטובות שנתלבש בטל זה איננו תמיד, והראי' שאין תחיית המתים בזה"ז, וזה שאנו מתפללים שיתלבש בטל זה כל הברכות וכל הישועות:
3
