שם משמואל, פנחס ב׳Shem MiShmuel, Pinchas 2
א׳שנת תרע"ב
1
ב׳בזוה"ק (רי"ג:) ר' חייא עדות ביהוסף שמו וכו' אלא כל מאן דנטר גרמי' מהאי אתקשר בה בשכינתא ואחיד בההוא עדות ומאי הוא ה' דאתוסף בי' דכתיב עדות ביהוסף שמו אוף הכי י' אתוסף בפנחס על דקני בהאי, ויש לפרש הטעם דליוסף אתוסף ה' ולפינחס יוד, דהנה נראה דה' שנתוספה ביוסף היא הא הראשונה שבשם שהיא בין היוד להואו וכמו שהוא בסדר שמו יוד הא ואו, וידוע דעוה"ב הוא בהא ראשונה שבשם הוי' ב"ה ונקרא נועם ה', וע"כ יוסף שמסר את עוה"ז עבור כבוד הש"י ואפי' ע"מ להרג שאמרה לו הורגך אני מסמא אני את עיניך חובשך אני בבית האסורים, והוא קיבל עליו את הכל, וינס ויצא החוצה, רומז לחוץ מעוה"ז, וכמו שדרשו ז"ל ויוצא אותו החוצה שנאמר באברהם שהגביה אותו למעלה מכפת הרקיע שהיא חוץ מעוה"ז, ע"כ שכרו הוא לירש עוה"ב שהוא תמורת עוה"ז, ע"כ נתוספה בו הא הראשונה שהיא עוה"ב כנ"ל:
2
ג׳והנה בירושלמי סנהדרין פ"ט ה"ז שרצו לנדות את פינחס אלא שקפץ עליו הדיבור, וכבר דברנו מזה שפינחס מסר נפשו אפי' ע"מ שיקרא רוצח ולא השגיח על שום דבר בקנאתו קנאת הש"י, וגם ראה שהנגף נוגף, וכמ"ש ולא כליתי את בנ"י בקנאתי, על כן הפקיר אף את נשמתו עבור כבוד הש"י ועבור ישראל, והנה שמסר גם את העוה"ב, ע"כ שכרו נמי בדבר שלמעלה מעוה"ב והוא היוד שבשם הוי' ב"ה, ומשם משך חיים לכל ישראל ממקור החיים כדכתיב והחכמה תחי' את בעלי', והבן:
3