שם משמואל, שמות י״גShem MiShmuel, Shemot 13
א׳שנת תרפ"ב.
1
ב׳במדרש ואלה שמות. שקולים הן ישראל כצבא השמים נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות וכו' לכולם שמות יקרא אף הקב"ה כשירדו ישראל למצרים מנה מספרם כמה היו ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם:
2
ג׳ונראה עפ"י דברי הש"ס ריש פסחים קריא רחמנא לנהורא ופקדי' אמצוותא דיממא כך הוא ענין קריאת שמות הכוכבים להעמידם על משמרתם, שכל אחד מהם יש לו פעולה מיוחדת, וכך הי' ענין שמות השבטים כדלקמן שהם תקרת העולם, וכשירדו למצרים נמסר לכל אחד מהם משמר ופעולה מיוחדת להחזיק את יד ישראל בגלות עד שיהי' ראויים לגאולה כדלקמן על שם גאולת ישראל נזכרו כאן:
3
ד׳במדרש וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו שיצא לתרבות רעה, ויש להבין א"כ מהו דאמר לו השי"ת אל ירע בעיניך על הנער וגו', ובפשיטות נראה דמתיבת מאד קדריש שעל הגירושין הי' לבו על שתיהן על הנער ועל אמתו, אבל בפסוק לא נאמר וירע וכו' על אודות בנו ועל אמתו, כי בשתיהן לא יוצדק הלשון מאד, ע"כ מאמר אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך, ע"כ היינו על הגירושין שהרי כאן לא הוזכר מאד, אבל על מה שיצא לתרבות רעה שפיר עשה שהרע בעיניו מאד:
4
ה׳ויש לומר עוד עפ"מ שהגיד כ"ק הרבי ר"ב זצללה"ה על מה שמגנין את עשו על שהי' רשע הלא אם לא הי' רשע הי' גרוע עוד יותר צא ולמד ממצוה אחת כיבוד אב שקיים כמה צרות סבלנו מחמתה, והגיד כי הי' יכול להיות כמו שהי' אך הי' צריך להיות נכנע ליעקב עכ"ד, ובזה י"ל שמה שעשה ישמעאל תשובה לא תשובה ממש אלא שהכניע א"ע לפני יצחק, וכמ"ש בקבורת אברהם יצחק וישמעאל בניו. ובמדרש כאן בן האמה חולק כבוד לבן הגבירה, ולפי"ז י"ל נמי שעל זה עצמו שהרע לאברהם על שיצא ישמעאל לתרבות רעה נאמר לו שאל ירע בעיניו כי באם לא יצא לתרבות רעה הי' גרוע יותר וכנ"ל בעשו:
5
ו׳ובודאי אם הי' נעשו צדיקים גמורים שוב לא הי' מגיע לנו מהן שום רעה, אבל מאחר שלא היו צדיקים שוב כל מה שיצאו לתרבות רעה ביותר הוא לטובה ביותר, וע"כ ה"נ שהצטער אברהם מאד על שיצא לתרבות רעה, ולא על שלא הי' צדיק, שזה בוודאי ידע מעיקרא, א"כ שוב זה שיצא לתרבות רעה הוא לטובה וא"ל הקב"ה שאל ירע זה בעיניו:
6
ז׳שם ואף יעקב אבינו ייסר את בניו ורידה אותם ולימדם דרכיו שלא הי' בהם פסולת, היד"מ דקדק למה נקט גבי יעקב לשון אף ונדחק בישובו, ונראה דאברהם ויצחק לפי שיצא מהם פסולת ישמעאל ועשו, א"כ בדק הי' להם אברהם ליצחק ויצחק ליעקב לרדות אותם שמא נשתאב גם בהם פסולת מעט. ועוד שידוע שקרובים רשעים מפגמים וצריכים שמירה, אבל יעקב שלא נמצא פסולת בזרעו והיו צדיקים מלידה ומבטן ומהריון אעפי"כ ייסר את בניו להעלותם במדריגה עוד יותר עד שכולם היו צדיקים כיוצא בו. ובזה מיושב אגב אורחי' הלשון את יעקב, שנראה לכאורה מיותר וכמו שהקשה הזוה"ק אתו מבעיא לי' והתירוץ שבא לומר שהיו צדיקים כיוצא בו, היינו שהיו בבחי' יעקב:
7