שם משמואל, תזריע ב׳Shem MiShmuel, Tazria 2
א׳תר"ע ר"ח ניסן
1
ב׳ענין פלוגתת ר"א ור"י מתי נברא העולם, דר"א סובר דהבריאה היתה בהכנה, שכן חורף מכין לקיץ, ור"י סובר כיון דהכל בקומתן נבראו, א"כ לא היתה הבריאה בשום הכנה כלל, ובתוס' כ' דשניהם דברי אלקים חיים דבתשרי עלה במחשבה ובניסן נברא, מחשבה היינו הכנה למעשה דבמחשבה מחשבין האיך לעשות והמעשה גומר מה שחשב לעשות, ובמ"ר דמחשבה בלילה ומעשה ביום וכ"כ ויהי ערב ויהי בקר, ור"א לשיטתי' ס"ל דאין ישראל נגאלין עד שיעשו תשובה דצריכין הכנה, ולהלכה קי"ל כר"י, וכן ביצי"מ הי' בלא הכנה, דהם היו ערומים כמ"ש ואת עירום וערי' רק מחסד של הקב"ה, וזה שאלת הרשע מה העבודה הזאת וגו' למה לכם העבודה, ובאמת הכנה לגאולה קשה מאוד לעשות, אך עכ"פ מחויב אדם לראות שיהי' כלי לקבל, וזה תשובה לרשע:
2
ג׳ג' מועדות הם כנגד ג' אבות ור"ח הם י"ב כנגד י"ב שבטים, ומפני שאין דעתם של בנ"א שוות, צריכין לדבר המאחדם והוא כנס"י ודהמע"ה שהוא בדוגמתה, ור"ח הוא יו"ט של דהמע"ה כאמרם ז"ל ושלח לי' סימנא דוד מלך ישראל חי וקים ע"כ הוא המאחד אותם ונעשו כולם כאיש אחד, ולכן כתיב במ"ת ביום הזה באו מדבר סיני שבר"ח באו ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד ובלב אחד, והוא לומר דבאמצעית הר"ח זכו לזה, ולכן סעודת ר"ח לא מצינו רק במלך שהוא לב העם המאחד את העם, ולכך חרה אפו של שאול שלא בא דוד אל סעודת ר"ח אליו וחשב לי' למורד, ודוד באמת כבר נמשח אז, וגם לו הי' שייך סעודת ר"ח, ולכן מצינו אצל דוד זבח משפחה הוא לנו, אך היום אין החודש בשלימות כל עוד שלא נתקן החטא של שנאת חנם, וישראל מפוזר ומפורד בגלות, ולעתיד שיהי' אחדות גמור יהי' החודש בשלימות:
3
ד׳במדרש ויהי ביום כלות, הקב"ה אמר וי יע"ש והוא פלאי הלא בשבחן של ישראל דיבר הכתוב, הענין דשורש ישראל גבוה מאוד ושלימותן ג"כ גבוה מאוד, ושלימותן הוא שילכו מעלה מעלה, ולכך ישראלים הם חסרים תמיד בעצמם שנדמה להם שעדיין לא עשו כראוי להם, וכאשר נשלם המשכן כבר הי' להם השלמה נגמרת, וזה חסרון הוא להם, דתמיד הם רוצים ללכת מעלה מעלה, לא שיהיו כבר שלמים, א"כ שפיר בשבחן דיבר הכתוב:
4