שם משמואל, תזריע ד׳Shem MiShmuel, Tazria 4
א׳שנת תרע"ב
1
ב׳יש לפרש ענין קרבן יולדת כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת, דהנה חטא אדה"ר הי' בכפלים כמו שפירש"י ראתה דבריו של נחש והנאו לה והאמינתו כי טוב העץ להיות כאלהים וכו', א"כ הי' החטא במחשבה שהאמינה לדברי הנחש מן העץ אכל וברא את העולם, ואח"כ במעשה ותקח מפריו ותאכל, ובתקה"ז שאדם חטא במחשבה לעילא ובמעשה, ויש לומר שקרבן יולדת הוא כפרה לחטא של חוה שמשם נמשך צער הלידה ומחמת זה קפצה ונשבעת, ע"כ לתיקון הנמשך מחטא זה צריכה עולה המכפר על הרהור הלב, וחטאת על המעשה, ולא עוד אלא שהחטא במחשבה שהי' אפיקורסות צריכה לקרבן גדול שהוא כבש, ואך באין ידה משגת חס רחמנא עלה להביא עולת העוף יותר מהחטא במעשה שלעולם די בחטאת העוף:
2