שם משמואל, צו י״אShem MiShmuel, Tzav 11
א׳צו ושבה"ג שנת תרפ"ב
1
ב׳ענין שבת הגדול דהנה כתיב דברו אל כל עדת ישראל לאמור בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה וגו', ויש להבין האי בעשור מאי עבידתי' ולמה לא נימא זריזין מקדימין למצוות, ונראה דהנה בזוה"ק (ק"ב:) ד"ה ובחמשה עשר יום לחודש השביעי האי עשור מכנ"י אינון ויומא עשיראה בעשיראה קיימא, ועל דא בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית וגו' והאי יומא הוא דילה וגו' ובכל אתר בעשור דמטרנותא הוא, ואף כי אין לנו עסק בנסתרות מ"מ יוצא לנו מזה דהאי בעשור לחודש הזה דומה לעשור לחודש תשרי דהוא יוהכ"פ, והיינו דבעשרת ימי תשובה יום אחר יום מתגלי ביותר עומק הלב עד יוהכ"פ שבו מתגלי עומק העשירי, וזהו ענין שאנו אומרים בהם שיר המעלות ממעמקים, כי עשרה כחות הנפש המה, והם כולם שקועים בעומק הלב, וע"י התשובה מתעוררים לצאת מעומק אל הגלוי איש יומו עד יוהכ"פ שכל הכחות יחד בפרט ובכלל מתדבקים באביהם שבשמים ומשם בא טהרתם כמ"ש לפני ה' תטהרו, אבל בעוד קצת הכחות שקועים הוא נחשב כמו מחוסר אבר או בע"מ, וכל איש אשר בו מום לא יקרב, וע"כ רק יום העשירי הוא יוהכ"פ אף שכל ימי התשובה לכפרה קאתו ומוותר להם שליש כבטור בשם המדרש, ויש לומר דזהו הענין דבכל אתר בעשור דמטרנותא הוא, כי ידוע בזוה"ק כי הוא התכללות כל האורות העליונים להשפיע למטה ובאתערותא דלתתא בהתאחדות כל כחות הנפש יחד מתעוררים דוגמתו למעלה כל אורות העליונים:
2
ג׳ויש לומר דהיינו הך דבעשור לחודש הזה ויקחו וגו', דהנה כבר הגדנו דאמירת הפרשה לישראל היתה הפחת רוח חיים בקרבם מענין מ"ש באדה"ר ויפח באפיו נשמת חיים, וכך הגדנו בענין שופר של ר"ה, וכמו שם אחר הפחת רוח חיים של שופר התתיל התעוררות עשרה כחות הנפש עד יום העשירי הוא יוהכ"פ, כך אחר הגדת הפרשה שהתעוררו לתחי' התחיל התעוררות עשרה כחות הנפש יום אחר יום עד יום העשירי שכל כחות הנפש התאחדו לעבודת ה' במסירת הנפש ממש כמ"ש הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו, ומסירת הנפש ממש אי אפשר אלא בהסכמת כל כחות הנפש, וע"כ לא הי' אפשר מקודם:
3
ד׳ויש לומר עוד שנסתייעו משבת שחל אז העשרה לחודש, כי שבת רזא דאחד, כי כמו בכלל כן בפרט וכמ"ש וינפש, וכבר הגדנו דזהו פירוש ויכלו השמים וגו' שנעשה מכולם כלל אחד, וזה עצמו נותן כח בהנפשות למטה לאחד כל הכחות יחד, ומטעם זה ניתוסף כח בתולדות כמ"ש האבן עזרא, וע"כ אנו עושין את שה"ג הבא לזכר נס של הלקיחה בשבת ולא בעשרה בחודש כשחל בחול, להורות על ענינו:
4