שם משמואל, וארא ג׳Shem MiShmuel, Vaera 3
א׳לשבת שלפני ב"מ שקורין זכור.
1
ב׳במד"ר פ' אמור עד שיראו פני המטרונה תחלה, נראה דהנה בזוה"ק ח"ב (כ"ו.) בפסוק ואזכור את בריתי משמע דענין ברית הוא יראת שמים עיי"ש, ונראה עוד דלאו דווקא שמירת הברית אלא מצות מילה נמי היא יראת שמים, וכן בב"ר פרשה מ"ט סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם איזהו סוד ה' זה מילה שלא גילה אותה מאדם ועד עשרים דור עד שעמד אברהם ונתנה לו וכו' אמר הקב"ה אברהם זה ירא אלקים שנאמר כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה, הרי שמצות מילה היא ביראת שמים, ולכאורה בלתי מובן שהרי היא ענין קרבן וקרבן הוא כשמו קירוב ודביקות, אך יובן עפי"מ שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שעיקר יראת שמים היא שלא יתקלקל הקירוב והדביקות שלו ולא יראת עונש דהוא רצועה בישא לאלקאה לרשיעיא שהרי זה כמו שמתירא מן הדוב ואין זה נקרא יראת שמים ודפח"ח, וכן הוא מצות מילה לסלק הערלה שלא יקלקל את ענין האלקי השורה בכל איש ישראלי מיום השמיט והלאה, והנה ענין האלקי השורה בכל איש ישראל הוא באמצעות שבת, ומשם דבקים נפשות ישראל באהבה, ע"כ צריך שיעבור עליו שבת אחת לקשור נפשו באהבה שכאשר יבוא יום השמיני שאז הערלה מקלקלת כנ"ל, יסלק את הערלה שלא תקלקל את האהבה והדביקות:
2
ג׳הט"ז הביא בשם הדרישה שהביא מתשובת ר' מנחם מה שנוהגין בשבת לבקר אצל התינוק מפני שהוא אבל על תורתו ששכח כדאיתא בפרק המפלת. עכ"ל, וע"כ המנהג לאכול עדשים, אך יש להבין למה בשבת דווקא, ונראה שזה עצמו הוא תנחומין של תינוק מה שבזה העולם יהי' לו שבת, ובמעי אמו לא הי' לו זה, כי שבת היא מעין עולם הבא, ובטן אם שהוא כדוגמת גן עדן התחתון לא נמצא שם שבת, ועיין בספר מלכיאל:
3