שם משמואל, ואתחנן ב׳Shem MiShmuel, Vaetchanan 2
א׳שנת תרע"ג
1
ב׳ברש"י אעפ"י שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם עכ"ל, ויש להבין הלא ידוע שכל מה שהאדם צדיק ביותר ויודע את גדלות השי"ת הוא יודע ביותר שעדיין לא עשה מאומה לעומת חיובו נגד גדלות השי"ת, וכידוע ממעשה דרב סעדי' גאון שעשה תשובה בכל יום על קוצר עבודה דאתמול, באשר השיג בכל יום חדשות בגדלות השי"ת, ובמדרש מלמד שאין לכל ברי' אצל הקב"ה כלום, וא"כ היתכן לומר שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אדרבה בעיניהם נדמה שעדיין לא עשו מאומה, וכ"ק זקיני האדמו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק הגיד שהפי' במעשים טובים שעתידין לעשות עכ"ד, ואינו מובן שמקרא מלא הוא (משלי כ"ז א') אל תתהלל ביום מחר כ' לא תדע מה ילד יום, ובב"ר פ' ע"ג סי' ט' תפסו על יעק"א ע"ה שאמר וענתה בי צדקתי ביום מחר ממקרא זה עיי"ש:
2
ג׳ונראה לפרש דהנה במדרש שהקב"ה עצמו שומר ומקיים מצותיו, יבכן אם אדם רוצה לילך בדרך טובים ולעבוד עבודתו ית"ש הן בתורתו והן במצותיו כשם שמצוה על כל אדם להיות בעוזרי נפשו וכמה הפליגו ז"ל בזוה"ק במצוה להיות מתמכי דאורייתא, וכן יששכר וזבולון, וכשמעון אחי עזרי', בידאי גם הקב"ה מסייעו ומקיים מצוה זו, אך מובן שכ"ז באם הכוונה זכה ונקי' לקיים מצות השם לבד כי השי"ת יודע תעלומות לב, וע"כ הצדיקים דכתיב בהם במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו, בודאי הקב"ה מסייע אותם ומגיעים למחוז חפצם, והנה בש"ס סוטה (י"ד.) דמשה שהתאוה לא"י וכי לאכול מפרי' הי' צריך אלא כדי לקיים מצות התלויות בה, וא"כ יכול הי' משה לבוא בזרוע בטענה חזקה שהשי"ת מחויב לסייעו לבוא לא"י לקיים מצות התלויות בה, כי תפלתו זכה בלי תערובות כוונה אחרת, וז"ש רש"י אעפ"י שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים היינו שכל רצונם ובקשתם אינו אלא כדי לקיים מצות השי"ת, וא"כ יש להם לתלות על מעשיהם להבא היינו אותם שרצונם לעשות ואעפי"כ אינם מבקשים מאת הקב"ה אלא מתנת חנם:
3