שם משמואל, וישב ו׳Shem MiShmuel, Vayeshev 6
א׳לב"מ של בני נפתלי צבי הירש נ"י.
1
ב׳הנה במצות מילה שהוא חיתוך ופריעה, נראה דהיות פגם ברית הוא בכפלים היינו פגם הגוף כאמרם ז"ל היא עשתה מעשה בהמה וכמ"ש מהר"ל שע"ז ג"ע ושפ"ד הוא פגם גוף ונפש ושכל, ע"ז בשכל, ג"ע בגוף, שפ"ד בנפש, מ"מ בפגם ברית נכלל גם פגם המוח שזרע נמשכת מהמוח ואין קישוי אלא לדעת, ולעומת זה ניתן לישראל מצות מילה ופריעה, מילה הוא תיקון הגוף והשלמת צורתו, והראי' למ"ד לא ניתנה פריעת מילה לאאע"ה ומ"מ איתא במדרש מה תאנה זו אין בה פסולת אלא העוקץ לבד כך אין בך פסולת אלא הערלה העבר אותה ובטל המום, וכן עוד שם משלו משל לצפורן של אצבע קטנה גדולה קימעה העבר אותה ובטל המום, ומכלל שאחר המילה אף בלי פריעה נשלם ועמד צורת הגוף על מתכונתו, אך מצות פריעה הוא תיקון הנוגע להשכל וכמו צורת המצוה לגלות העטרה שהיתה נעלמה, כן הוא מועלת לתקן השכל המוציא לאור דבר הנעלם, ולפי האמור יש לפרש דברי המדרש עם לבן גרתי ואחר עד עתה עד שלא נולד שטנו של אותו האיש, דהנה במג"ע שכוונת עשו שהתחתן בישמעאל, כי קליפת עשו הוא שור המזיק וקליפת ישמעאל הוא חמור, ושור וחמור יחדיו הם תרין גזירין בישין, ובכחם הי' כוונתו לבא על יעקב עכת"ד, והנה שור יש בו ענין שכלי בצד מה כמה שנאמר ידע שור קונהו שיש בו הכרה לבעליו משעה שקונהו, אבל חמור הוא חומר כשמו, וכשהם בקדושה הם שניהם טובים זה בכח השכלי לידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו' וזה בכח החומרי להיות נמשך ונכנע לעבודת השי"ת וכמ"ש יששכר חמור גרם וגו' ויט שכמו לסבול, אבל כשהם בקליפה זה היינו שור הוא פגם שכלי יודע רבונו ומתכוין למרוד בו, ומתגאה כאלו עע"ז וממנו נסתעף כעס ורציחה ושניות וע"ז, וזה היינו חמור הוא פגם גופני כמשפט החומר להיות להוט לתאוות נמבזות ומטונפות, ובשני מיני פגמים הי' כוונתו לבוא על יעקב לפגמהו, וזהו ששלח לו יעקב ואחר עד עתה עד שלא נולד שטנו של אותו האיש, שיוסף הוא מדתו שומר הברית, וכמו פגם ברית הוא פגם בכפלים גוף ושכל, מובן אשר שמירת הברית הוא תיקון גוף ושכל, כמו שבמעשה הוא מילה ופריעה כנ"ל, כן הוא בשמירת הברית שהוא עיקר המילה וכוונתה, וזה שזכה לשור וחמור דקדושה, וזהו הפירוש ויהי לי שור וחמור, היינו לי ושלי הם שעתה הם אצלי בקדושה:
2
ג׳בפייט יום ליבשה לר' יהודה הלוי חורז כאחת קריעת ים סוף ומצות מילה, ובפשיטות יש לומר עפ"י דברי המדרש הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף ראה, ובכלל מצות מילה הוא שמירת הברית מדתו של יוסף, אך עוד לאלוק מילין, דהנה ישראל נקראו עברים ע"ש עברו ים, והיינו כי מקום הים אין מקום בטבע לבע"ח שביבשה, ובע"ח שביבשה שיורדים לתוכו אין להם חיים, וע"כ ישראל שירדו לתוכו ויצאו חיים אבדו חיים שבטבע וקנו חיים ממדריגה גבוה מהטבע, ובכן כל חיים שבישראל הוא למעלה מהטבע כי בדרך הטבע אין להם חיים כלל, וע"כ נעשו ישראל ראוים לקבלת התורה רמ"ח ושס"ה מצות שאנשי הטבע אינם מבינים איך אפשר לקיים כל אלה, והאומות באמת לא רצו לקבל וכמ"ש מהר"ל שבחנו את טבעם והבינו שכבד מהם הדבר, אבל ישראל שכל חיותם למעלה מהטבע אמרו נעשה ונשמע, וכבר פרשנו הא דמטרונה שאלה את ר"י על היתר יחיד הנדה אפשר אש בנעורת ואינה מבערת והשיב לה התורה העידה עלינו סוגה בשושנים, היינו אף שבאמת צדקה בדברי' לפי הטבע אבל אנחנו התורה העידה עלינו ובהכרח לומר שטבענו משתנה שאנחנו למעלה מן הטבע, וכל זה נצמח מקריעת ים סוף:
3
ד׳וכן במילה כתיב כי עליך הרגנו כל היום ואמרו ז"ל שהוא מילה, אף שת"ל אנחנו אלה פה חיים כולנו חיים, ולא שמענו מי שהזיק לו המילה עצמה בלתי סיבה צדדית מחלודת הסכין וכדומה, ואף גם זאת אחד מאלף לא מצאתי, אך הדברים ברורים שבאמת עפ"י הטבע היא סכנה עצומה, ואלו הי' עושים כן זולתנו בודאי הי' מסתכנים מאד והי' הנזק מורגש, אבל ישראל מצות מילה מגביה אותם למעלה מהטבע ואינם נזוקים, ומ"מ יוצדק לומר כי עליך הרגנו כל היום מאחר שהשקפה חיצונית קרוב להפסד וצריכין לאמונה, וע"כ מובן שמצות מילה הוא בשמיני להורות על ענינה שהיא למעלה מהטבע, כי כל מספר שבעה הוא בטבע ושמיני הוא למעלה מהטבע כמ"ש מהר"ל כמה פעמים:
4
ה׳ובזה יובן מה שמצות מילה מציל מגיהנם כי גיהנם הוא פסולת עולם הטבע והוא נמשל לצואה שהוא פסולת המאכל כמ"ש מהר"ל בספר הנצח, וע"כ ע"י מצות מילה שישראל נעשים למעלה מהטבע אין להם שייכות לגיהנם:
5
ו׳ולפי האמור מובן שמצות מילה וקריעת י"ס שניהם ענין אחד להם שעושין את ישראל למעלה מהטבע, ע"כ חורז אותם הפייטן יחד:
6
ז׳בזוה"ק כניש כל פמליא דילי' להעביר האי ערלה מקמי ברית דלעילא, פירוש דכל מצוה פועל למעלה בשורשה לבד, אך ברית שהוא כולל כלל האדם פועל נמי למעלה בכל פמליא, וזה כניש כל פמליא שכולם מקבלים תועלת:
7