שם משמואל, ויגש י׳Shem MiShmuel, Vayigash 10
א׳שנת תר"פ.
1
ב׳במדרש כיון שהסכימה דעתם להחריב את מצרים אמר מוטב שאתוודע להם ולא יחריבו את מצרים, ומכלל שבדעת יוסף הי' שלא להתוודע להם עדיין, וכבר הגדנו בעזהי"ת טעמים רבים בזה, ונראה עוד לומר עפ"מ שהגדנו שיוסף הי' מעלתו שכלי שיש בו החוזק והעוז שלא ישתנה, וע"כ נקרא איתן כמ"ש ותשב באיתן קשתו, והוא יוסף הרועה את צאן אביו והוא יוסף שעמד בכל אותן הצרות והנסיונות, והוא יוסף שנעשה מלך ועומד בצדקו, וזה שבמדרש והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי אתם כונסים פירות ואני כונס פירות שלכם מרקיבים ושלי אינו נרקב, כי כמו שהוא איננו בעל שינוי כך פירותיו איננם בעלי שינוי ואינם מרקיבין, והם משתחוין לאלומתי, היינו שבאמצעותו ובהופיע ממדתו עליהם משיגים הם נמי מעלה זו, וזהו תכלית הנרצה התכללות השבטים, וכמו לעתיד שיעשו כולם לעץ אחד כבנבואת יחזקאל, וכמו שאמר יעקב נעשיתם אגודה אחת הזמינו עצמיכם לגאולה, וזה שנתאחדו במדתם זהו אגודה אחת, כי כל התחלקות מסתעף מחילוק המדות, והנה גם הם אף שעבר עליהם כל אותן הפחדים ואיומים מצא אותם יוסף בלתי משתנים מצדקתם וכבמדרש יודע אני באחי שאינם חשודים על שפ"ד, ומ"מ אינו עדיין נסיון בענין בלתי משתנים עד התכלית כי עדיין תקנה נשקפת להם שיוסף יתרחם עליהם מחמת תחנוני יהודה, או עוד חושבים שיעלה בידם להחריב את מצרים, ועיקר הנסיון הוא כשיחשבו את עצמם כאבודים לגמרי בלי תקוה נשקפת, ואעפי"כ לא יניחו את צדקתם, וכמו יוסף במצרים שפוטיפר לקחו לקלון, והי' חושב א"ע אבוד לגמרי, ומ"מ לא נשתנה מצדקתו והי' עומד מוכן לקבל אור פני מלך חיים כמ"ש ויהי ה' את יוסף, ע"כ רצה יוסף לעכבם עוד עד שיתייאשו מהישועה ע"י תחנוני יהודה, ואעפי"כ יהיו עומדים בדעת שלימה בלתי נפילה בלי שום שינוי, ואם הי' כה, אפשר כי הי' התוודעות שלהם באופן נעלה לגמרי, כי הכל הי' פועל דמיוני על לעתיד, ואולי הי' אז גאולה שלימה כמו שחשב יעקב שתחיית המתים מגעת בימיו כי נתקיים בהם נעשיתם אגודה אחת הזמינו עצמיכם לגאולה:
2
ג׳ועוד י"ל דהנה בזוה"ק (ע"ב.) דכל העוונות של האדם תלויין בתשובה חוץ מחטא הידוע הנקרא רע כמ"ש ויהי ער בכור יהודה רע וכתיב לא יגורך רע בר בתשובה סגי, ובהקדמת אגלי טל בשם זרע קודש משום דתשובה הוא מלב כמ"ש ולבבו יבין ע"כ אי אפשר שיועיל לחטא שפגם במוח עכ"ד, ויש להבין א"כ למה יועיל בתשובה סגי, ויש לומר דפירוש תשובה סגי היינו שיכלול כל הרמ"ח איברים שבאדם והשכל והמוח בכלל, וכענין אמרם ז"ל בבני עלי שאינו מתכפר בזבח ובמנחה אבל מתכפר הוא בתורה, שהוא בשכל, ויש לומר דהיינו הך שכתב האריז"ל דעיקר תשובה הוא עסק התורה, ולשון עסק התורה בודאי הפירוש העיון שהוא שקיל וטרי בתורה כל איש לפי יכולתו, והוא נוגע בשכל, ולא התמדת הקריאה ולימוד בלבד, ואפי' מי שאין ביכולתו לחדש חידושין דאורייתא נמי צריך עכ"פ לייגע את מוחו להבין בשכלו הטיב עד שיחקקו ד"ת ויקבלם בשכלו כל איש לפי הבנתו ודעתו, וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה:
3
ד׳והנה הפגם של מכירת יוסף הצדיק יסוד עולם, והוא נקרא ראש ישראל כבמדרש ויחי שיוסף בערך השבטים הוא כראש בערך הגוף, והנה הי' נחשב להם כפגם חטא הידוע שהוא בראש, ועוד שנסתעף מזה הא דויפוזו זרועי ידיו כברש"י שם, וע"כ הי' נזקקין לתשובה סגי הנוגע בשכל ומוח כנ"ל, והנה ידוע שמצות כיבוד אב נוגע בחכמה וכיבוד אם בבינה [ובזה פרשתי לי מאמר תקה"ז בהקדמה תלת עלמין נינהו תרין ירית בכיבוד אב ואם וחד באורייתא כולה, וע"כ נקרא חמורה שבחמורות], וע"כ כל עוד שלא הזכירו ענין כיבוד אב אלא שהי' מקבלים עליהם עבדות, עדיין לא הי' מועיל לתיקון חטא זה, עד שהזכיר יהודה כי איך אעלה אל אבי וגו' פן אראה ברעה אשר ימצא את אבי, אז הי' נחשב תשובה סגי ומירוק לחטא ההוא, ע"כ אז לא יכול יוסף להתאפק, ומ"מ באשר החטא הי' במעשה ובכל השבטים הי' רוצה יוסף שיתקיים ענין הכיבוד אב נמי במעשה ממש ובכל השבטים, והיינו שאחר שאמר להם עלו לשלום אל אביכם, ומ"מ יקבלו על עצמם להשאר במצרים כאובדי עצות הכל מחמת כיבוד אב, וכמו שאמר יהודה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוניו וגו' כי איך אעלה אל אבי וגו' כ"כ יאמרו כל השבטים אף אחר שהי' להם הרשות מצד יוסף ללכת לביתם אז הי' נשלם המירוק בכל כללות ישראל והי' מסולק גם עונש הרוגי מלכות, אבל כיון שהסכימה דעתם להחריב את מצרים לא הי' יכול עוד להמתין:
4
ה׳ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף וגו' נראה לפרש עפ"מ שאמר ה' לירמי' (ירמיהו ט״ו:א׳) אם יעמוד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה וגו' פירש"י ששניהם נזקקו לבקש רחמים על ישראל ומתחילה החזירום למוטב וכו' אתה אינך יכול להשיבם אלי לכך אל תתפלל עליהם עכ"ל, ובודאי הפירוש שידוע שהשפעה ממעלה אי אפשר בלתי כשיש מקבל מוכן, כי בלא"ה ההשפעה הולכת לאיבוד ונאחזו בו החיצונים ח"ו, ע"כ אפי' משה ושמואל שנזקקו לבקש רחמים על ישראל הוצרכו להחזירום מקודם למוטב עד שיהיו כלים מוכנים לקבל את השפעת הרחמים:
5
ו׳והנה כתיב רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות, והפירוש עוד יוסף בני חי שהוא במדריגת צדיק חי עלמין, אשר על ידו נמשך השפעה לכל ישראל, ע"כ אלכה ואראנו בטרם אמות כענין שכתוב במרע"ה ויראהו ה' את כל הארץ, ובספורנו דמש"ה ביקש אראה את הארץ הטובה היינו שיתן עיניו בה לטובה עכ"ד, ונענה בתפילתו זה לראותה באופן זה שבראיית עיניו בה המשיך לה ברכות שמים מעל, וזה הי' קודם מותו שהי' בדרגין הגבוהין מאד, וכך אמר יעקב "אראנו" היינו שאמשיך השפעת ברכות עבור כל הכלל, "בטרם אמות" היינו בעת שאהי' בדרגין היותר גבוהין, ולפי דרכינו הנ"ל לא יתכן להמשיך השפעה למטה אלא אם מוכן כלי המקבל השפעה, וזהו ששלח יהודה אל יוסף, היפוך מע"י מכירת יוסף דכתיב וירד יהודה מאת אחיו, כי יוסף הוא המשפיע במדריגת צדיק חי עלמין, ויהודה המקבל עבור כל הכלל כולו, וכאשר נמכר יוסף נפסק ירידת השפע וירד יהודה מאת אחיו שהורידוהו מגדולתו, עתה נעשה להיפוך שיעקב מושך השפעה לכל הכלל, ע"י יוסף שיוסף הוא האמצעי בין יעקב להשבטים, ויהודה יהי' כלי המקבל עומד על יד יוסף מוכן לקבל, וזהו להורות לפניו גושנה, שהוא מלשון הגשה, והוא הגשת וקירוב יעקב וכל הכלל כולו, וזהו שנרמז בלשון להתקין לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה:
6
ז׳במדרש כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו, כי הנה המלכים זה יהודה ויוסף וכו' רעדה אחזתם שם אלו השבטים אמרו מלכים מדיינין אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו יאי למלך מדיין עם מלך, ויגש אליו יהודה אחד באחד יגשו זה יהודה ויוסף ורוח לא יבוא ביניהם אלו השבטים אמרו מלכים וכו', נראה דהמדרש דקדק הלא זה הי' רמז על התאחדות כל ישראל לעתיד הי' צריך להיות בהתעוררות כל השבטים ולא יהודה לבד, ע"ז הגיד שהתאחדות ישראל יבוא ממקום עליון אשר אין תפיסת יד אדם בו אלא ע"י כח מלוכה שהוא כנסת ישראל השורה בישראל והוא המאחדם ורוחו הוא קבצם, והוא כענין מ"ש בזוה"ק בפסוק נפלה ולא תוסף קום בתולת ישראל היינו שלא תקום מעצמה אלא קב"ה הוא דיוקים לה, לזה בא הדוגמא כאן שההתאחדות בא ע"י התאחדות אלו שיש בהם כח מלוכה, ובכן אף אם ישראל יהיו בלתי ראוים לגאולה ח"ו, תבוא הגאולה ע"י מלכות שמים:
7
ח׳ובא עוד לבאר איך יהי' זה ואמר כי אחד באחד יגשו, היינו שבכל אחד ואחד יש בלבו נקודה פנימית שלא תוכל להתקלקל לעולם ונקראת בתולה ואיש לא ידעה, אך היא נעלמת מאד, ובהתגלות נעלם זה יבוא הגאולה, והנה מלוכה הוא התגלות הנעלם, ע"כ בכח מלוכה שביהודה ויוסף יתגלה כח הנעלם שבהם, ויהי' זה דולה ומשקה מזה וזה מזה כבמדרש לקמן מים עמוקים עצה בלב איש זה יוסף ואיש תבונות ידלנה זה יהודה, ובזוה"ק להיפוך, ובודאי שניהם אמת, ובאמצעותם יתאחדו אח"כ כל השבטים:
8