שם משמואל, יתרו י״בShem MiShmuel, Yitro 12
א׳שנת תרפ"ד.
1
ב׳ויבוא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו ה', יש לדקדק במ"ש ויקרא לזקני העם דבודאי שם היו עומדים ומצפים לקראתו ומה הי' המקרא חסר אם הי' כתוב ויספר לזקני העם וגו', ונראה עפ"י מה שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה בהפרש שבין ויקדא לויקר שויקרא משמע שהי' קורא לו להתקרב אצלו והגביהו במעלה, כענין הנקרא שיכנס לפלטין של מלך, אבל ויקר הוא שהדיבור בא אליו לחוץ ונשאר כמו שהי' עכ"ד, והנה בפרשה שלמעלה כתיב אלה הדברים אשר תדבר לא פחות ולא יותר, כי בדברים אלו ובלשון זה גנוז בו כמה רזין עלאין ואם הי' מעתיקו ללשון אחרת או להוסיף בו דברים אחדים הי' מקלקל הכוונה, והנה משה חשש למצב ישראל אז מה גם אחר מעשה רפידים אולי לא ירדו לסוף הכוונה, וע"כ קרא לזקני ישראל היינו שהגביה אותם וקרא אותם אליו, וזה וישם לפניהם, וכענין שכתוב בריש משפטים אשר תשים לפניהם שפירש"י כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם, היינו שבאופן זה שקרא אותם שוב בכחם לירד לסוף הכוונה, וזה את "כל" הדברים האלה תיבת "כל" מרבה את כל הגנוז בהם:
2