שם משמואל, יתרו ג׳Shem MiShmuel, Yitro 3
א׳לברית מילה.
1
ב׳ענין מה שמצינו שחכז"ל קראו להבשר שבראש הגוי' עטרה בשר החופה רוב גובהו של עטרה, אמר כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה עפ"י דברי האבן עזרא בפירוש מלת נזיר מלשון נזר, כי כל בני אדם עבדי תאות העולם והמלך באמת שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו כל מי שהוא חפשי מן התאוות וע"כ נברא האדם בעטרה באבר התאוה להיות חפשי מהתאוות כי בצלם אלקים עשה את אדם וכשמקדש הברית מורה העטרה ע"ז, עכת"ד:
2
ג׳ולי יש להוסיף עפ"י דברי המדרש ששאלה המטרונה על יחוד נדה אפשר אש בנעורת ואינו מבערת, והשיב לה התורה העידה עלינו סוגה בשושנים, ויש להבין דמ"מ קושיתה במה מתורץ, שלפי דבריה הדבר נמנע, אבל הפי' הוא משום דהביט בתורה וברא את העולם, וכל טבע הנמצאות הכל היא בכח התורה, ומאחר שהתורה העידה עלינו על כן טבענו משתנה, ואין לדמות אותנו לכלל העולם, וזה מורה מה שהמצוה אצלינו לגלות העטרה שהוא להורות שאנו מעוטרים ומושלים ברוחנו, אבל בכלל העולם העטרה מכוסה, אדרבה שהערלה שהיא טומאה חמורה שולטת ומכסה עלי' והעטרה כבושה תחת הערלה, ולדידהו שפיר קאמרה אפשר אש בנעירת ואינה מבערת כי הם ברשות לבם:
3
ד׳ובזה יש ליתן טעם לדברי המדרש בפרשת מילה כתיב וזה הדבר אשר מל יהושע, דבר אמר להם ומלן, אמר להם מה אתה סבורין לירש הארץ ערלים כך אמר הקב"ה לא"א ע"ה ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' על מנת ואתה את בריתי תשמור ע"כ, והיינו דהנה כתיב ויתן לך ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, והנה מצינו נמי להיפוך שהעושר מביא לידי קלקול כדכתיב פן אשבע וכחשתי וגו', וכתיב וישמן ישורון ויבעט, אך יש לומר דהכל תלוי במצות מילה שעי"ז יש בכח איש להיות מושל ברוחו שלא יטהו העושר לרע ח"ו, וע"כ בעוד ישראל שומרם מצות מילה ומקיימין אותה להם נאה עושר ונכסים בתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וכו' וארצות גוים ועמל לאומים, אבל בלי מצות מילה ושמירת הברית הם ברשות לבם, והעושר מביא לידי גיאות ומטהו לשאול תחתית, ועושר כזה שמור לבעליו לרעתו, וע"כ לא גלה ישראל עד שבטלו מצות מילה, שנאמר ובשר קודש יעברו עליך כבמדרש איכה, כי אז אפסו כל תקוה שארץ ישראל יהי' נאות להם, ואדרבה נתקיים בהם עושר שמור לבעליו וגו', ובזה יתפרש בטוב הכתוב ויוצא עמו בששון ברנה את בחוריו ויתן להם ארצות גוים וגו', עפ"י מה שאמרו ז"ל ששון זה מילה שנאמר שש אנכי על אמרתיך וגו', ע"כ בשביל שהוציא עמו בששון היינו שקיימו מצות מילה, ברנה את בחוריו, כאמרם ז"ל עדיין עושין אותה בשמחה, ע"כ ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חוקיו, דבלאו מצות מילה נצמח מהעושר להיפוך ח"ו ולא שמירת החוקים:
4
ה׳לא תצא כצאת עבדים, פירש"י שאינו יוצא בראשי אברים כעבד כנעני, וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הקשה על רש"י קדושין (ט"ז.) שכתב דהא דעבד עברי יוצא בשטר משום דלא גרע מכנעני דנפיק בשטר, ע"כ למה לא נימא ראשי אברים יוכיחו שמוציא בכנעני ואינו מוציא בעברי, עכת"ד, ולפענ"ד י"ל דהא דראשי אברים אינם מוציאים בעברי ומוציאים בכנעני הטעם, משום דמהות של עבד כנעני הוא החומר, כמ"ש שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור, וע"כ כשפגמי בראשי אבריו הרי פגם כל מהותו, אבל עברי שמהותו הוא הנפש והגוף הוא נחשב רק לנרתיק, והגוף נקרא רק בשר האדם, ע"כ כשפגם הגוף אינו נפגם מהותו, אלא הכלי ששורה בו הנפש, ואף שבפנימית הכלי אינו שורה בו הנפש בשלימות, אבל מ"מ הנפש בעצמה לא שייך בה פגם, כי הנפש הוא רוחני, וידוע שהרוחני אינו מתחלק, וא"כ הרי אינו נפגם מהותו, ולפי"ז מה שאינו יוצא בראשי אברים הוא מפאת מעלתו, ע"כ לא שייך לעשות ממנו יוכיח על שטר:
5
ו׳ולפי דברים האלה יש לפרש מאמר הש"ס ברכות דיסורין ר"ל מכפרין ק"ו משן ועין שאינן אלא באחד מאבריו של אדם עבד יוצא בהם לחירות יסורין שממרקין כל גופו של אדם עאכו"כ, ואינו מובן כי עברי אינו יוצא בשן ועין, אך להנ"ל יש לפרש עפ"י מאמר הזוה"ק (ח"א ס"ה.) ת"ח האי קץ כל בשר כל רעותי' לאו איהו אלא בבשרא תדיר וכו' וכד איהו שליט שליט על גופא ולא על נשמתא, ע"כ, ויש לומר הטעם מאחר שבנין האדם א"א בלתי יצה"ר כדכתיב ובחטא יחמתני אמי, ובש"ס ע"ז אלמלא הם לא באנו לעולם, ובש"ס יומא בעי ביעתא בת יומא ולא משתכחי, וכמ"ש הזוה"ק ח"א (קלז:) מפני מה עקרה היא מפני שיצה"ר אינו נמצא בכחו בעולם יעי"ש, ע"כ יש לו חלק בגוי' ובאמצעות החטא יש לו שליטה על הגוף, ומצד הגוף שוב הוא יוצא בשן ועין, ושפיר הוה ק"ו:
6
ז׳ועפי"ז יש לפרש מה דמצות מילה מצלת מדינה של גיהנם כבמדרש בפסוק גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך ובור אין מים בו, ובפייט מערבית של שמיני עצרת שמיני דורש לאות ברית להנצל בו מאף שארית, דהנה דינה של גיהנם אף שהיא בנפש מ"מ היא מחמת שע"י החטא נשתאב בהנפש כחות הגוף, ובאשר הסט"א יש לה אחיזה בהגוף שיש לו שייכות בגוי' כנ"ל, שוב יש לה אחיזה גם בנפש החוטאת כל כמה שנתערבו בהם כחות הגוף וכאמרם ז"ל בש"ס שבת כלי ינתנו לכובס, שאש של גהינם שואב מהנפש כל ליכלוך וטינופא דגופא שפתוך בי', אבל אי יצייר שאין להסט"א אחיזה בגוף א"א שיהי' לה אחיזה בנפש כנ"ל, והנה ראש הגוי' הוא אחד מכ"ד ראשי אברים שעבד יוצא בהם לחירות, ובאם לא נצטוינו על מצות מילה בודאי הי' הדין דגם על עור ערלה הי' יוצא לחירות, כמ"ש הרמב"ם בספר מורה נבוכים בתועלת עור הזה, רק באשר נצטוינו על מצות מילה שב להיוח פסולת, וכבמדרש כנומי שהיא תלוי' בגוף, העבר אותה ובטל המום, וא"כ הרי גוף האדם יוצא משליטת הסט"א עליו ע"י מצות מילה, כדמיון עבד כנעני שיוצא בראשי אברים, וא"כ שוב א"א שתהי' להסט"א שליטה על הנפש שיהי' צריך לכיבוס גיהנם, אלא אם פגם ח"ו בבריתו דמשכא לי' ערלתו ולא מבשקר לי', אבל כל עוד שבריתו קיימת א"א להסט"א לשלוט עליו כלל וניצל מדינה של גהינם:
7