שבלי הלקט, הלכות שמחות י״בShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 12
א׳דין הוצאת המת לקבורה וארון העובר ממקום למקום וליקוט עצמות.
1
ב׳גרסינן בפרק ואלו מגלחין במועד בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליבה והיו עניים מתביישין התקינו שיהו הכל מוציאין בכליבה מפני כבודן של עניים עוד גרסינן התם כי נח נפשיה דרב הונא סבור לאותוביה ספר תורה אפורייה וכו' לא הוה נפיק פורייא מבבא סבור לשלשולי דרך גגות אמר להו רב חסדא הכי גמירנא מיניה חכם כבודו דרך פתחים סבור לאישנויי מפורייא לפורייא. פי' רבינו גרשום ז"ל להוציאו מן הבית בלא מטה ויניחוהו במטה בחוץ אמר להו רב חסדא הכי גמירנא מיניה חכם כבודו במטה ראשונה פרוס בבא ואפקוהי' לפי פירוש זה נראה שאינו טוב לנהוג זה המנהג להוציא המת מן הבית בלא מטה ואע"פ שלא נאמר דבר זה אלא על חכם יש לומר דהוא הדין באדם כשר ואדם יראה לעינים וה' יראה ללבב:
2
ג׳הלכך אין לנהוג זה המנהג לשום אדם וכ"ש באדם ידוע ומופלג בדורו שהיה יכול המפרש לפרש לאשנוייה מפורייא לפורייא מאותה המטה למטה אחרת שקטנה ממנה ומדמפרש הכי משמע להוציאו מן הבית בלא מטה והמטה בלא הוא ויניחוהו באותה מטה בחוץ מכל מקום להוציאו בלא מטה אינו דרך כבוד. תנו רבנן על כל המתים כולן המדחה מטתו הרי זה משובח על אביו ועל אמו הרי זה מגונה היה ערב שבת או ערב יום טוב או שהיו גשמים מזלפין על מטתו הרי זה משובח שאינו עושה אלא לכבוד אביו ואמו. אין מניחין המטה ברחוב מפני שמרגלת את ההספד פי' בחולו של מועד. ולא של נשים לעולם מפני הכבוד ולא שנא חיה ולא שנא שאר נשים דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה. תנו רבנן [תינוק] כל שלשים יום יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים אבל לא באיש אחד ושתי נשים ואין עומדים עליהם בשורה ואין אומרין עליהם ברכת אבלים ותנחומי אבלים בן שלשים יוצא בדלוסקומא [ר' יהודה אומר לא בדלוסקומא הניטלת על הכתף אלא בדלוסקומא] הניטלת באגפיים בן שנים עשר חודש יוצא במטה ר' עקיבה אומר הוא בן שנה ואבריו כבן שתים הוא בן שתים ואבריו כבן שנה יוצא במטה ר' שמעון בן אלעזר אומר היוצא במטה רבים מצהיבין עליו ושאינו יוצא במטה אין רבים מצהיבים עליו ר' אלעזר בן עזריה אומר ניכר לרבים רבים מתעסקין בו ושאינו ניכר לרבים אין רבים מתעסקין בו. ומה הן בהספד ר' מאיר אומר משום ר' ישמעאל עניים בני שלש עשירים בני חמש ר' יהודה אומר משמו עניים בני חמש עשירים בני שש ובני זקנים כבני עניים. אמר גידל בן מנשיא אמר שמואל הלכה כרבי יהודה שאמר משום ר' ישמעאל. תניא ארון העובר ממקום למקום אין עומדין עליו בשורה ואין אומרין עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים ותניא אידך ארון העובר ממקום למקום עומדין עליו בשורה ואומרין עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים קשיין אהדדי לא קשיא כאן בששלדו קיימת וכאן בשאין שלדו קיימת פי' בששלדו קיימת יוצאין. שלדו יש מפרשין גופו ויש מפרשין שדרתו. ת"ר המלקט עצמות אביו ואמו [ממקום שהן קבורין כדי לקוברן בקברי אבותיו] הרי זה מתאבל עליהן כל היום כולו ולערב אין מתאבל עליהן אמר רב חסדא אפי' צרורין לו בסדינו פי' מתאבל עליהן כל היום.
3
ד׳ירושלמי תני ליקוט עצמות אין אומרים עליהם קינים ונהי ולא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אלו הן ברכת אבלים שאומרים בבית האבל ואלו הן תנחומי אבלים שאומרים בשורה. תני אבל אומרים עליהם דברים מאי הן דברים רבנן דקיסרין אמרין קילוסין. תנו רבנן המוליך עצמות ממקום למקום הרי זה לא יתנם בדיסקיא ויניחם על גבי חמור וירכב עליהם מפני שנוהג בהם מנהג בזיון ואם היה מתיירא מפני הגנבים או מן הלסטים מותר:
4