שבלי הלקט, הלכות שמחות כ׳Shibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 20
א׳דין האבל לעמוד בשתיקה באימה ביראה ושלא ינהוג קלות ראש באבלות.
1
ב׳גרסינן בברכות בפרק קמא אמר מר זוטרא אגרא דבי טמא שתיקותא פי' השכר של בית האבל שתיקותא שאסור לו להרבות דברים שאם מרבה דברים נראה כמי ששכח צערו ואינו נראה כאבל ומצינו שכר השתיקה לגבי אבל שכן מצינו באהרן כשמתו נדב ואביהוא דכתיב וידום אהרן וסמיך ליה וידבר ה' אל אהרן לאמר יין ושכר אל תשת וגו':
2
ג׳אמר רבי לוי [אבל] כל שלשה ימים הראשונים יראה את עצמו כאילו חרב מונחת לו בין כתפיו משלשה ועד שבעה כאילו מונחת בקרן זוית מיכן ואילך כאילו עוברת כנגדו בשוק. ירושלמי אמר ליה ר' תנחום בר חייא לר' חנינא בר פפא ר' צלי עלן אמר ליה יסוג תורעתך פי' תיגדר פרצתך מלשון סוגה בשושנים שכל אותה השנה הדין מתוח כנגד [אותה] המשפחה דא"ר יוחנן כל שבעה החרב שלופה עד שלשים. ומשלשים יום [ואילך] רופפת ואינה חוזרת לתערה עד י"ב חודש למה הדבר דומה לכיפת אבנים שנתרועעה אחת מהן נתרועעו כולם. אמר ר' אלעזר אם נולד להם בן זכר באותה המשפחה נתרפאת כל המשפחה כולה.
3
ד׳ועוד גרסינן בירושלמי בר קפרא אומר אין תוקפו של אבל אלא עד ג' ימים רב אבא בריה דרב פפא ר' יהושע דסכינן בשם ר' לוי כל תלתא יומין נפשא טיסא על גופא סבירה דהיא חזרה לגביה כיון דאיהי חמיא דאישתניאו זיוהי דאפוהי היא שבקת ליה ואזלי לה לאחר ג' ימים הכרס נבקעת על פניו ואומרת לו הא לך כל מה שגזלת וחמסת ונתת בי. ר' חנא בשם ר' יאשיה מייתי ליה מן הדין וזריתי פרש על פניכם ואפי' פרש חגיכם. באותה שעה אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל אמר רב פפא בר תחליפא תנא באבל רבתי אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות ומנין לאבלות שהיא שבעה שנאמר והפכתי חגיכם לאבל מה חג שבעה אף אבילות שבעה:
4