שבלי הלקט, הלכות שמחות כ״בShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 22
א׳דין סדר התפלה בבית האבל.
1
ב׳וסדר התפלה בבית האבל כך מנהג שלנו. בתפלת שחרית מתחילין הזמירות מברוך שאמר עד ומהללים לשם תפארתך ואין קורין שם השירה והטעם נראה לי כדאמרינן במגילה פ"ק אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה אמר להם הקב"ה מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני. ועומד שליח צבור ומתפלל ואינו מגביה קולו. ולומר ברכת כהנים יש שאין נמנעין ולעיני נראה שאין הגון לאומרו וראיה לדברי תשעה באב שחרית שאין אומרים אותו ותשעה באב ואבל אתקוש להדדי. ובשני ובחמישי אין נופלין שם על פניהם ואין אומרים שם וידוי דאבלות איתקש לחג דכתיב והפכתי חגיכם לאבל ובראש חדש אין קורין שם את ההלל.
2
ג׳מצאתי טעם בדברי הגאונים ז"ל דתניא באבל רבתי אין שואלין שלום זה את זה בתוך העיר במה דברים אמורים בעיר קטנה אבל בעיר גדולה מותר השתא בעיר קטנה אין שאילות שלום ביניהן הלל בבית האבל דכתיב ביה זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו לא כ"ש דלא לימרו ותו איכא למילף דאמר ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה.
3
ד׳ונראה לי דוקא בראש חדש אין קורין שם הלל דאפי' בבית הכנסת בצבור אינו אלא מנהג בעלמא דבהדיא מוכח בפ"ב דערכין דאין קורין הלל בראש חדש אבל בחנוכה שחובה לקרות קורין ומברכין לפניו ולאחריו. ובימים שבין ר"ה ליו"כ אומרים שם אבינו מלכנו ובשבת קורין שם הזמירות כדרכן וקורין את השירה ואומר ברכת כהנים הכל כסדר שמתפללים בבית הכנסת [כך מתפללין בבית האבל] וכן במנחה ובמוצאי שבת אומרים שם ויהי נועם ויתן לך. ומצלו ואתו ויתבו במקום אבלים ואיכא נמי בבבל מאן דעבד הכי ובברייתא דר' אליעזר פרק י"ז מצאתי וכשחרב בית המקדש התקינו חכמים שיהו אבלים וחתנים הולכים לבית הכנסת ולמדרשות ואנשי המקום רואין את החתן ושמחים עמו ורואין את האבל ויושבין עמו על הארץ כדי שיצאו כל ישראל בגמילות חסדים. [ועליהם הוא אומר בא"י הנותן שכר טוב לגומלי חסדים]:
4