שבלי הלקט, הלכות שמחות מ״טShibbolei HaLeket, Hilkhot Semachot 49
א׳דין ימים טובים שאירעו בתוך שבעה או בתוך שלשים.
1
ב׳הקובר את מתו ג' ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה שמנה ימים לפני הרגל בטלה ממנו גזירת שלשים מפני שאמרו שבת עולה [למנין ז' ימי אבילות] ואינו מפסיק רגלים מפסיקין ואינן עולין כו'. ת"ר קיים כפיית המטה קודם הרגל ג' ימים אינו צריך לכפותה אחר הרגל דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אפי' יום אחד אפי' שעה אחת ומסקנא א"ל רב חביבא מסורא דפרת לרבינא הלכתא מאי אמר ליה אפי' יום אחד אפי' שעה אחת וכן הלכתא ר' אליעזר אומר מיום שחרב בית המקדש עצרת כשבת וקיימא לן עצרת כרגלים דאמרינן דרש ר' עינוני בר ששון אפיתחא דבי נשיאה יום אחד לפני עצרת ועצרת הרי כאן ארבעה עשר יום רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים. אמר גידול בר מנשיא אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל וקיימא לן כאבא שאול דאמר אם חל שביעי שלו להיות ערב הרגל מגלח ערב הרגל דיום שביעי עולה לו לכאן ולכאן למנין שבעה ולמנין שלשים דמקצת היום ככולו הלכך יום שביעי בבוקר עולה לו למנין שבעה וכיון שקיים גזירת שלשים במקצת דיי לו ומגלח ערב הרגל דביום שלשים נמי אמרינן מקצת היום ככולו ובטלה ממנו גזירת שלשים לגמרי דכשם שגזירת יום אחד ושעה אחת מבטלת גזירת שבעה כך גזירת שבעה מבטלת גזירת שלשים:
2