שבלי הלקט, הלכות טריפות כ״אShibbolei HaLeket, Hilkhot Treifot 21
א׳דין נפילה.
1
ב׳נפלה מן הגג טרפה. פי' כגון שנפלה בגובה עשרה טפחים דחיישינן לריסוק אברים שאבריה מתפרקין כולן ואע"פ שאין רושם ניכר בה ומתה והוא מי"ח טרפות וזה סימנה אם שהתה מעת לעת בידוע שלא נתרסקו אבריה דקים להו לרבנן דהלכה למשה מסיני דריסוק אברים אינה חיה מעת לעת אבל שאר סימני טרפות חיה כל י"ב חדש. ונפילה שאמרו צריכה בדיקה לאחר שחיטה כנגד כל החלל כולו שמא נשתברו רוב צלעותיה או נשברה השדרה ונפסק החוט שלה או אחרת מסימני טרפה. ושהייה דמעת לעת איצטריך דאי לא שהה אע"פ שבדק ולא מצא שום ריעותא טרפה. אבל בסימנין אינה צריכה בדיקה דסימנין קשין הן אצל נפילה. אבל בבציר מעשרה טפחים ליכא למיחש לריסוק אברים. אמר רב הונא הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוק אברים. למעלה פי' בגג. למטה על הארץ. אין חוששין פי' הואיל ולא ראינוה שנפלה אין חוששין שמא נתרסקו אבריה וצריך להשהותה מעת לעת דבקפצה מאליה לא חיישינן להכי משום דאמידה נפשה ואם שחטה מיד כשרה. אמר רב הונא זכרים שמנגחין זה את זה אין חוששין משום ריסוק אברים ואי נפיל לארעא ודאי חוששין. אמר רב מנשי הני דיכרי דפתקי גנבי אין חוששין משום ריסוק אברים פי' אילים שגונבין הגנבים ומשליכין אותן מכותלי הדיר ונופלין לארץ מאי טעמא אמתנייהו שדי להו כי היכי דלירהטי קמייהו פי' על המתניים הן נופלין ואין מתהפכין על גביהן שיתפרקו חוליותיהן. אהדרינהו ודאי חיישינן. פי' אהדרינהו דרך למעלה מן הכותל ודאי חיישינן דלא איכפת להו כל היכי דנפלי. וה"מ דאהדרינהו מחמת יראה אבל אהדרינהו מחמת תשובה תשובה מעלייתא עבדי ולא חיישינן. אמר רב נחמן בית הרחם אין בו משום ריסוק אברים פי' עגל שנולד היום שיצא מן בית הרחם בדוחק שהרחם צר אין חוששין שמא נתרסקו אבריו ואין צריך להשהותו מעת לעת אי קים ליה שכלו לו חדשיו ויצא מכלל נפל. ואמר רב נחמן בית המטבחים אין בו משום ריסוק אברים פי' כשמפילן אותן לארץ לשוחטו אפי' ממקום גבוה.
2
ג׳מצאתי כתוב בית המטבחיים אין בו משום ריסוק אברים ופי' רש"י ז"ל כשמפילין אותו לארץ לשוחטו אפי' ממקום גבוה וכן הוא כמו שפירשתי דאי לאו ממקום גבוה הא אמרינן בפרק שור שנגח את הפרה גבי האי תורא דנפל לאריתא דדלאי דצריך עשרה טפחים מן הקרקע עד כרס הבהמה הרי בהדיא דבקומת הבהמה לבדה לא שייך בה ריסוק אברים. מיהו בזה נראה למורי מה שנוהגין הקצבים לקשור חבל ברגלי השור ולחטוף רגליו מתחתיו ולהפילו דבכי האי גוונא לא אמרינן רגליו נועץ עד שמגיע לארץ אלא כשאדם מפילו לארץ. עד כאן דבריו.
3
ד׳ואפשר שאין לחוש משום ריסוק אברים אפי' כשמפילין אותו דגרסינן בירושלמי פרק נגמר הדין משמיה דרב יאשיה. אמר אילן דחבטין תורא בחייליה אין בו משום ריסוק אברים קומי ר' פנחס חבטו תורא בחייליה אמר לון בחייכון שרוניה פי' התירו הקשר שקשור בו. שמטה וקם וערק אמר ברוך שבחר בחכמים ובדבריהם שאמרו אילין דחבטין תורא בחייליה אין בו משום ריסוק אברים. א"ר יהודה אמר רב הכה על ראשה והלכה לה כלפי זנבה או על זנבה והלכה לה על גבי ראשה כנגד כל השדרה אין חוששין משום ריסוק אברים ואי שלים חוטרא אפלגא דחרצא חיישינן ואי מחייה פסקית אי נמי מחייה לאורכה ואית ביה קוטרא בחוטרא חיישינן. אמר רב יהודה אמר רב עמדה אינה צריכה מעת לעת פי' אמתניתין קאי אם נפלה מן הגג ועמדה ולא הלכה אינה צריכה מעת לעת אבל בדיקה בעיא לחוט השדרה. ובשבירת רוב הצלעות ובעקירת חוליא ואם לא עמדה אפילו בדקה ונמצאת שלימה טרפה מפני החבט שנתפרקו כל פרקיה וחוליותיה הלכה אינה צריכה בדיקה ולא שהיית מעת לעת וכן הלכה פשטה ידה לעמוד אע"פ שלא עמדה חשיבה עמידה עקרה רגלה להלוך אע"פ שלא הלכה חשיב הילוך. אמר רב יהודה אמר שמואל עוף שנחבט על פני המים פי' שנפל על כרחו על פני הנהר ואיכא למיחש לריסוק אברים כיון ששט על פני המים מלא קומתו דיו פי' דהוה ליה כהלכה שאינה צריכה בדיקה ולא אמרן אלא ממטה ולמעלה אבל ממעלה למטה אימור מיא אשפליה ואי מיא קיימן לית לן בה פי' כגון אגמים אפי' מלמעלה למטה שרי ואי שרי צבייא וקדמיה איהו קא מסגי ושרי פי' אם היה קליפות עצים מושלכין בנהר וקדמיה איהו לצבייא איהו הוא דקא שייט. כללא דמילתא כל שנחבט על דבר קשה חיישינן על דבר רך לא חיישינן ואם נדבק בדבק שקורין בלע"ז מיסקייא בחד גפא שרי בתרי גפא אסור פי' בשתי כנפיו אסור אלא אם עמד והלך:
4