שבלי הלקט קל״אShibbolei HaLeket 131
א׳הערוגה השלישית סדר ברכות
1
ב׳דין מצות נטילת ידים ושצריך ליזהר בהן.
2
ג׳אמר רב אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיאן אין נטילת ידים לחולין אלא משום סרך תרומה ועוד משום מצוה. מאי מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים ורבא אמר מצוה לשמוע דברי ר' אלעזר בן ערך דכתיב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים אמר ר' אלעזר מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים לחולין מן התורה אמר ליה אביי לרבא מאי אסמכתא דכתיב וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים הא שטף טהור והא קא בעי טבילה אלא הכי קאמר הא אחר שלא שטף טמא אמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא והתקדשתם אלו מים ראשונים. והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן הטוב. אני ה' אלהיכם זו ברכה:
3
ד׳ר' זריקא אמר ר' אלעזר כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם ואמר רב אמי ואמר לה במתניתא תנא שלשה דברים מביאים את האדם לידי עניות המשתין מים לפני מטתו ערום. ומי שאשתו מקללתו בפניו על עסקי תכשיטיה. והאוכל בלי נטילת ידים.
4
ה׳תנחומא פ' בלק. מעשה בשעת הגזרה בחנווני ישראל שהיה מבשל בשר חזיר ובשר טהור ומוכר כדי שלא ירגישו בו שהוא יהודי וכך היה מנהגו כל מי שהיה נכנס בחנות שלו ולא נוטל ידיו יודע בו שהוא נכרי ונותן לפניו בשר חזיר וכל מי שנוטל ידיו ומברך יודע בו שהוא יהודי והאכילו בשר טהור. פעם אחת נכנס יהודי אחד לשם ולא נטל ידיו היו סבור בו שהוא נכרי נתן לפניו בשר חזיר אכל ולא בירך. בא לעשות עמו חשבון על הפת ועל הבשר ובשר חזיר הוא ביוקר אמר לו יש לי עליך כך וכך מבשר שהחתיכה עלי עשרה מנה אמר לו אתמול אכלתיה בשמנה והיום אתה רוצה בעשרה. אמר לו של חזיר היא שאכלתה. כיון שאמר לו כך עמדו שערותיו ונבהל אמר לו בצנעה יהודי אני ונתת לי בשר חזיר אמר לו תיפח רוחך כשראיתי שאכלת בלא נטילת ידים ובלא ברכה הייתי סבור שאתה נכרי מכאן אמרו חכמים מים ראשונים האכילוהו בשר חזיר. והזהיר בנטילת ידים סופו מתעשר. דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מייא ויהבו לי מלא חפני טיבותא:
5
ו׳תנו רבנן מעשה בר' עקיבה שהיה חבוש בבית האסורין והיה ר' יהושע הגרסי משרתו. בכל יום ויום היה מכניס לו מים במדה ולחם במשקל יום אחד מצאו שומר בבית האסורים אמר לו היום מימיך מרובין שמא לחתור בית האסורים אתה צריך שפוך חציין שפך חציין והניח חציין כשבא אצל ר' עקיבה אמר לו יהושע אי אתה יודע שזקן גדול אני וחיי תלויין בחייך שח לו כל אותו המאורע אמר לו תן לי מים ליטול ידי אמר לו לשתות אין מגיעין ליטול ידך מגיעין אמר לו ומה אעשה שחייבין עליו מיתה מוטב אמות מיתת עצמי ואל אעבור על דברי חביריי. אמרו לא טעם כלום עד שהביאו לו מים ונטל ידיו. וכששמעו חכמים בדבר אמרו בזקנותו כך בבחרותו על אחת כמה וכמה בבית האסורים כך שלא בבית האסורים על אחת כמה וכמה:
6